מרק כרובית (וארטישוק ירושלמי)
יש רשומות שנכתבות בשביל הכותב ולא בשביל הקורא.
אני מנושלת סלולרי, כל ההודעות והשיחות מהטלפון היחיד במסלול UNLIMITED.
היא רק שנה נשואה וכבר יודעת לאפות הכל ולבשל, אבל בשר זה הוא מכין.
שתי מכות לסבתא באותו שבוע.
היא הספיקה לקחת אותה אליו.
את עובדת עלי? אני רוקדת איתו! מה יהיה עם המשפחה הזו?
לכו לשוק תעשו כפרות, שלא יבוא השלישי.
סופרסטישיוס.
אין תרנגול כפרות? טוב לא נורא אפשר במקום זאת לזרוק ביצה קשה לקבר.
יותר טוב שזה באותו שבוע.
והאיש שלך? לומד לבחינות.
שיווה, נתנאל, אליעזר, מטפלים.
תודה על העזרה באמת.
היא מבולבלת.
"היום יום חמישי, היה מזג קריר, לאורלי יש חתונה".
הגשם ניצח- סגרנו את הדלת.
סוריאליסטי כל כך שאני לא מצליחה להפסיק לצחוק.
הביצה היתה עטופה בנייר כסף עם כוכבים.
הביתה הביתה הביתה. אל האיש והגשם והמרק המנחם.
רכיבים:
בלנדר מוט/ בלנדר/ מעבד מזון
בסיס:
2 בצלים גדולים
4 שיני שום (או אבקת שום, או שום גבישי)
כרובית בינונית/גדולה
מעט שמן זית לטיגון
4 כפות שמנת/קרם קוקוס
מלח
פלפל
(ארטישוק ירושלמי)
תוספות:
4-5 כפות אורז/חיטה/גריסים/קינואה
5-6 ערמונים
שורש פטרוזיליה
שורש סלרי
תפוח אדמה
פרסה/כרשה/לוף
פטריות
קולרבי
כוס יין לבן
מוסקט
ציר מרק
יש לי חברה שתמיד כשאני מכינה מרק כרובית (או תבשיל עם המון רוטב) אני חושבת עליה, אני כבר לא תמיד מצלצלת, כי היא כבר בדרך כלל טרודה מכדי לענות, או עסוקה מכדי לבוא לאכול. אבל למחשבות ולתקוות חוקים משלהן.
אז האמת מרק כרובית לא צריך הרבה. כלום ממש.
כרובית, מלח פלפל וקצת שמנת. אה ומים.
כל השאר הן תוספות. נחמדות מוסיפות, (ונמצאות בדרך כלל אצלי במקרר או במזווה, באמת לא ברור לי מי הגמד שמביא אותן לשם כל לילה)
חשוב שתדעו שהתוספות לגמרי לגמרי לא הכרחיות, הבסיס הוא לזרוק כרובית לסיר עם מים, לבשל שעה, להוסיף מלח פלפל, לכבות את האש, לטחון, להוסיף קצת שמנת או קרם קוקוס, להביא לרתיחה שניה, ומוכן.
ומי שרוצה סיפורים ועניינים הנה המתכון המלא:
שמים סיר גדול על האש, ובתוכו מעט שמן זית לטיגון, מקפידים על להבה בינונית ולא יותר כדי ששמן הזית לא ישרף לו.
קוצצים בצל לקוביות גדולות וזורקים לסיר, אם יש לנו פרסה זה זמן טוב לשטוף לקצוץ ולהוסיף לטיגון. מערבבים מדי פעם עם כף עץ עד שמשחים.
ובינתיים מפרידים את הכרובית לפרחים, הם צריכים להיות די קטנים ובכלל לא משנה אם הם לא יפים, אנחנו נטחן להם את הצורה בסוף. אפשר גם פשוט לחתוך לקוביות. ולהוסיף לסיר.
אני משתמשת בכל הכרובית, קוצצת גם את העלים וגם את הגבעול ומכניסה, ולפעמים אפילו שומרת גבעול ועלים מכמה כרוביות כי לא רציתי לזרוק ומכינה מהן את המרק (אין הבדל בטעם), אבל אני מהמקפידים על להשתמש בכל מה שקניתי ומקצינה לפעמים, אם זה לא נראה לכם תשתמשו רק בפרחים.
מוסיפים לסיר קצת מים, בגובה סנטימטר או שניים, אם רוצים להשתמש בציר מרק או יין לבן זה הזמן להוסיף אותם.
בזמן שהכרובית מתחילה להתאדות ולהתבשל אנחנו נכין ונוסיף את שאר הירקות והעיניינים, אם אין עוד עניינים אז נכסה במיים עד גובה הכרובית ועוד סנטימטר, אבל רגע, לא נקדים את המאוחר!
אם נרצה להוסיף איזה דגן או קינואה או אורז למרק זה הזמן להכניס אותם לסיר, הם לא נותנים טעם אבל מוסיפים לתחושת השובע אז לשיקולכם.
עכשיו למלך ירקות השורש הישראליים, אצלי בבית קוראים לו טרטופו, במחנה יהודה הוא עונה לשם בטטה קסבייה ובסופר הוא פשוט ארטישוק ירושלמי. סתם לידע כללי, הוא פקעת של סוג של חמנית, או משהו כזה. אמא שלי תמיד נרתעת ממנו בגלל מלאכת הקילוף והשטיפה, אני למדתי שאם הוא טרי וקשה ופריך, ואם בחרתי פקעות ישרות יחסית, והשקעץי בקולפן שהוא קצת יותר רציני מסתם קולפן פושט מהסופר, זה צ'יק צ'ק של קילוף, ואז שטיפה קלה וסיימנו. תקפידו רק שאין סגול על הארטישוק שלכם, כי אז הוא עומד לנבוט וכבר ממש לא כזה טרי.
אז קילפנו וקצצנו את הארטישוק, והוספנו ושטפנו וקילפנו את כל שאר השורשים, והוספנו אותם גם לסיר. בעקרון כל מה שהצבע שלו לבן יכנס לכאן בשמחה, תתפרעו על זה.
נוסיף את כל התבלינים והערמונים (שיתנו עומק של טעם ומרקם שמנתי עשיר יותר
תראו איזה יופי כמה מעלה אדים!
זה הזמן להוסיף את התבלינים, ולכסות במים את כל הטוב שבסיר, אני מציעה שלא לכסות יותר מאשר שני סנטימטר מעל הירקות, ככל שיהיו יותר מים ככה המרק יצא יותר דליל, ומעבר לכמות הזו זה כבר די דליל לטעמי. אבל כל אחד וצלחת המרק שלו, נסו פעם נסו פעמיים ותחליטו מה אתם אוהבים.
מכסים את הסיר ומבשלים על אש בינונית כארבעים דקות.
פותחים, בודקים שהכל שם בפנים רך. אם לא סוגרים את המכסה ושולחים את הירקות לעוד 7 דקות
ברגע שרך מכבים את האש, טוחנים היטב במכשיר הביתי המועדף עליכם, אם משתמשים בבלנדר מוט משתדלים לא להרים אותו גבוה מדי ולהשפריץ מרק רותח עליכם ועל המטבח כולו, זה לא כל כך נעים.
(מה פתאום מניסיון אישי? לי שום דבר לא נשפך, אף פינה לא מרביצה לי וגם לא הורדתי השבוע חתיכה מהאצבע עם המיקרופליין, הכל שמועות אורבניות!)
מוסיפים כמה כפות שמנת או קרם קוקוס, מביאים לרתיחה שניה ומכבים. זהו, מוכן!
אני אוהבת להגיש עם טופינג של פטריות מטוגנות או פרסה מטוגנת. נו זה עושה אותי כמעט אלגנטית, או לפחות גורם לי להרגיש כזו.
- האלבום עם כל התמונות נמצא פה
- אל תוותרו על ההקרמה של המרק, היא עושה את ההבדל.
- אני אוהבת להגיש עם קרוטונים ברגע- לוקחת פרוסת לחם, אני מעדיפה מקמח מלא, מורחת כפית שמן מכל צד, ומפזרת מעט אבקת שום או זעתר, מקפיצה בטוסטר, הופכת ימין שמאל ולמעלה למטה, מקפיצב שוב, חותכת לקוביות. יאמ!
בקיצור ומהר בלי להתבלבל:
מטגנים בצל ופרסה, קוצצים כרובית ומוסיפים לסיר, מוסיפים מעט מים.
קוצצים מקלפים ומוסיפים את כל שאר הרכיבים חוץ מהשמנת/קרם הקוקוס. מכסים במים.
מכסים את הסיר, מבשלים עד לריכוך.
טוחנים היטב, מוסיפים כמה כפות שמנת או קרם קוקוס, מביאים לרתיחה שוב, מגישים, אפשר לקשט עם פטריות מטוגנות או כרשה או קרוטונים.
ההגרלה נדחתה בשבוע עקב הנסיבות המשפחתיות, ככ שעד יום ראשון ה 03/02/2013 עוד אפשר להשתתף כל מה שצריך זה לעשות לנו לייק כאן, ולשתף את התמונה מכאן. (או להשאיר תגובה שאתם רוצים ברשומה הזו)
להכין מהר לפני שהחורף יגמר
!רק בשמחות!
