סקונס בירה ובננה ~מתכון~

בירה

טיולים זה כיף.

אני והאיש שלי אוהבים לטייל. אנחנו אוהבים נופים, אנחנו אוהבים אנשים ואנחנו תמיד תמיד תמיד מאמצים לנו משהו מתרבות האוכל המקומית, בייחוד אם הטיול היה לחוצלארץ.

בכרתים למדנו לשתות ראקי, לאכול צנימים עם שמן זית וללכת על החוף,

בסין למדנו להסתובב עם בקבוק תה, לאכול (כמעט) הכל ולהבין ואת התועלת שבצ'ופ~סטיקס.

בטורקיה שתינו יוגורט חמוץ, אכלנו קבאב וברחנו מישראלים.

בתאילנד אכלנו חריף עד שבערנו.

ובאוסטרליה?

באוסטרליה יש בירה שכולם אוהבים שנקרא XXXX, או בעגה המקומית, פוראקס (4X).

אז חייבים ללכת למבשלה, ולראות את כל התהליך. ובסוף, יש שתי בירות לראש, אהם, בערך.

האיש שלי שתה שלוש תוך ארבעים דקות בערך, באמצע הרביעית הוא הסתכל עלי בפרצוף מאוד אומלל ואמר: אולי בכל זאת תעזרי לי?

אני עניתי חד משמעית: איכס!!!

אתם מבינים יש לי בעיה. אני לא אוהבת בירה.

אל תגידו טעם נרכש, שמעתי על זה.

קפה זה טעם נרכש, אלכוהול זה בדרך כלל טעם נרכש.

רכשתי טעם של הרבה סוגי אלכוהול: ראקי, ערק, וויסקי, קאלבדוס, ליקרים, ועל יין אני בכלל יכולה לדבר שעות.

אבל בירה?!?!?

השתגעתם? זה מר!

וזה גם תוסס!

אני בטוחה שהשמרים תוססים כדי לארגן מרד אצלי בבטן.

לקח המון שנים, וקצת עניינים, הסכמי שלום, משא ומתן ממושך, נסיונות להערים עלי. באמת, עברנו הרבה. היום ההסכם אומר ככה, אפשר שתהיה בירה בבית, והכי הרבה שאני עושה זה לאפות איתה.

זה נשמע לי הגיוני, אני אופה עם שמרים אז אפשר לאפות גם עם שמרים בצורת בירה.

עם זה אני יכולה לחיות בשלום.

רק, תעשו לי טובה, אל תמזגו בירה בכוס שלי, בסדר?

סקונס בירה ובננה

סקונס? מה זה סקונס?

אז סקונס זה משהו בין עוגה אישית ללחמניה, שהבריטים אוהבים לשתות עם התה.

הם גם מתאימים מאוד להכנה של אגז בנדיקט למי שלא אוהב לטרוח על בריוש.

האמת, שסקונס הם באמת עולם ומלואו, הם יכולים להיות מלוחים או מתוקים, קינוח או חלק מהארוחה, בראנץ בפני עצמם או פינוק של אחר הצהריים.

יש משהו בלחמניות שהוא נעים, ואלו לחמניות כל כך פשוטות להכנה וכלכך ללא מאמץ וללא שמרים, שזה ממש נחמד להכין אותן.

רכיבים:         כ 10 לחמניות

2 כוסות קמח (לבן/ מלא/ כוסמין, מה שבא הולך פה)

1 שקית אבקת אפיה

0.25 כוס סוכר

קורט מלח

0.5 כפית קינמון

קורט אגוז מוסקט

0.5 כוס שמנת מתוקה/ שמנת צמחית/ קרם קוקוס.

0.5 כוס בננה מעוכה

0.3  כוס בירה.(לא שליש ליטר, שליש כוס, כן?)

מעט חלב/חלב סויה להברשה. (לא חובה)

מרגישים חוסר שיווי משקל? סימן שלא שתיתם מספיק,
לכו סיימו את הבירה שלכם!

מחממים תנור לחום גבוה של 220 מעלות.

מערבבים בקערה את החומרים היבשים,

מוסיפים את הבננה והשמנת/קרם הקוקוס, מערבבים מעט.

מוסיפים את הבירה.

מערבבים רק עד שכמעט אחיד.

כלומר, עוד אפשר לראות פה ושם גושישים של קמח.
זה קטע כזה, ככל שערבבו יותר הסקונס יצאו דחוסים יותר, ואנחנו רוצים אותם אווריריים ורכים, אז נערבב פחות.

הבצק אמור להיות לא אחיד, לא יפה וקצת דביק, תחייכו אליו יפה, כי טעים הוא יהיה.

מרפדים תבנית עם שוליים גבוהים בנייר אפיה.

בידיים משומנות היטב יוצרים כדורים ומשטחים אותם מעט, הכדורים צריכים להית בקוטר 4-5 ס"מ,  (קצת יותר מהקרטון של גליל נייר טואלט, בחיי שמדדתי) ובגובה של שתי אצבעות בערך.

מסדרים אותם אחד ליד השני (להשאיר מרווח קטן, אבל להשאיר) בתבנית , כי גם מיעוט המרווח וגם השוליים הגבוהים יעזרו להם לעלות לגובה ולא להשתטח לפיתות קטנות.
האמת שלא ניסיתי אבל אולי להכין אותם בתוך תבנית שקעים (מאפינס) יכול להיות סטארט אפ.

שימו לב, הבלילה שלי נוזלית מדי, התבנית גדולה מדי...
ועדיין הסקונס טעימים!

אפשר להבריש בחלב/חלב סויה, זה יהפוך את הקרום לשחום ומתוק,
אם אין לכ כוח ללכלך עוד כלי זה בסדר, יצא טעים גם בלי להבריש....

מכניסים לתנור ל 12-15 דקות, עד שהסקונס תופחים ומשחימים.

מגישים פושר עם ריבה וחמאה, גבינה מושקעת ואגסים או בפני עצמו, כמובן שאם תכינו כאלה עם גבינה זה בול! לבראנץ' של שבועות...

נשמר בכלי אטום עד שבוע.

הערות והארות:

• אם משתמשים בקרם קוקוס צריך לשם לב שקנינו קרם קוקוס (עם אחוז שומן גבוה) ולא חלב קוקוס, ולקחת בחשבון שיורגש טעם של קוקוס לתוצאה הסופית.
• אני השתמשתי בGולדסטאר, כי זה מה שהיה בבית. כל בירה תלך, אפשר גם ברה בטעמים, קחו החשבון שככל שהבירה כהה יותר הטעם שלה יותר מורגש.
• המתכון מבוסס באופן רופף על המתכון הזה שמבוסס באופן רופף על המתכון הזה.
• גם למאיה מ:בצק אלים" יש מתכון מעולה לסקונס.
• אני זוממת על סקונס מלוח של קישואים וגבינה, יש למישהו מתכון?
• הרשומה הזו היא חלק מהפרויקט של מנטקה, אתר הקונדיטוריה הישראלי, כנסו כנסו! יש פה מלא מתכונים מגניבים עם בירה!
• וכאן יש הסבר לאיך נשב בירה עם גבינות, כמובן שהסקונס שלנו ילכו מושלם עם זה
• בקרוב פוסט קישורים וטיפים לשבועות, מבטיחה שיהיה מעניין!

~בתיאבון~

סלט וקינוח על האש ~מתכון~

לכבוד יום העצמאות!

הפוסט הזה לא היה מתוכנן,

אבל יצא.

רק אספר שאני לא חובבת דגולה של אירועי מנגל.

משהו באוירה מפספס אותי.

וגם עם כל הבשר הזה חסרים לי הדברים שאני אוהבת באמת,

הירקות, המתוק, המסביב של כל ארוחה.

מגישה לכם שתי מנות קלילות ופשוטות להכנה, על מחבת כבדה, על פלנצ'ה טובה או פשוט על המנגל.

כמעט בלי הוראות והסברים.

סלט עגבניות ובצל על האש

המתכון הזה מקורו אצל דוד שלי, והאיש שלי אימץ אותו כאחד החביבים עליו, והוא טעים, ופשוט.


הכמות היא 

1 עגבניה גדולה לכל סועד

1 בצל לכל ארבע עגבניות

מלח

 פלפל

אם רוצים אפשר להוסיף:

1 ראש שום ירוק/ כפית שום קצוץ

חופן פטרוזיליה קצוצה

\

מניחים את הירקות על האש,כמו שהם בלי לקלף, בלי לשמן.

מפרידים את השום מהגבעול שלו,

אם הגבעול עבה מחלקים אותו לשני חלקים קצרים יותר ושמים גם אותו על האש 

שורפים את הירקות היטב מכל הכיוונים.

 זה לא מספיק שרוף!

 זה כבר מוכן!

מעבירים לקערה שיתקררו קצת

 מקלפים את הירקות וקוצצים לחתיכות גסות, וזורקים לקערה.

עם העגבניות זה קלי קלות, לא חייבים לקלף בכלל,
אם קשה לכם עם המראה השרוף אז הן פשוט מחלקות החוצה מהקליפה, אבל תאבדו חלק מהטעם.

מה עם הבצל? אוי הבצל? יש שתי שיטות לקלוף אותו:

 הראשונה היא לחתוך את הקצה עם השורש ופשוט לכווצ'ץ' אותו החוצה מהקליפה,

 והשניה מתחילה גם היא בלחתוך את הקצה עם השורש, 

רק שאז ממשיכים בלחתוך חתך לאורכו, ולחתוך את הקצה השני עם סכין מבפנים.

את השום חוצים לשניים, 

(עם הידיים גוטה!)

את השיניים הפנימיות פשוט מפרידים וזורקים לקערה

את השיניים החיצוניות, שיש להן קליפה שרופה מכווצ'צ'ים עם האצבע ואת הממרח שיוצא מהן מוסיפים לקערה.

 אם צליתם את הגבעול של השום קלפו את השכבה החיצונית ופרסו אותו לעיגולים,

(שגם הם כמובן נכנסים לקערה).

מוסיפים מלח פלפל (ושום כתוש אם לא היה לכם שום ירוק) ומערבבים.

אפשר לקשט עם פטרוזיליה.

בננה צלויה ממולאה בשוקולד

מה צריך?

הכמוית לסועד.

1 בננה

שורה של קוביות שוקולד/ חופן צ'וקלד צ'יפס.(מריר, חלב, לבן או ממולא- מה שאתם אוהבים!)

ריבוע נייר כסף לעטוף את הבננה.

שוברים את השוקולד לקוביות

 חורצים את הבננה

 מרווחים מעט את הקליפה

 נועצים את השוקולד פנימה בחריץ

 עוטפים עם נייר כסף ושמים על האש כשהחריץ כלפי מעלה. מחכים 10-15 דקות.

אוכלים בכפית. 

אם תרצו עוד תמונת יש פה

ואני רק מזכירה שעוד אפשר להירשם לבלוג קנדי שאני חלק ממנו:

~יום עצמאות שמח~

עצמאות ~הרהורים~

פוסט קצת אחר, בלי מתכון, בלי קישורים באמת, בלי תמונות באמת, (עם הגרלה בסוף).

מה זה אומר עצמאות?

מתוך המילון (אריאל החדש):
"עצמאות:
1. חיים ללא תלות בחר או הזדקקות לו, שלטון עצמי.
2. יכולת להתמודד או לחיות ללא השענות או תלות באחרים."

תחנות של עצמאות :
רשיון נהיגה, מחשב משלי, לימודים באוניברסיטה, מכונת כביסה, מטבח משלי, מכונית, טיול בחו"ל.

כל אחת מהן עזרה לי בכך שאפשרה לי ופתחה לי מקום של בחירה.
היכולת לבחור סדר עדיפויות,
היכולת לבחור איך, למה כמה ומתי:
מתי לצאת ומתי לחזור, מה לבשל ולמי, מתי לסוע להורים, מתי ואיפה לגלות מי אני ומה אני.


כנראה שזה עובד בכל סקלה, גם כילדה, גם כבוגרת.
כיחיד, כזוג, כמשפחה.
כקהילה, כעם.
היום המהות של העצמאות בשבילי היא היכולת לבחור.

לבחור מי חבר שלי.
לבחור איך לארגן את הבית.
לבחור מה אני קונה וממי.
לבחור מה ואיך אני אוכלת.
לבחור מה סדר העדיפויות שלי בכל תחום ותחום.
(וגם לבחור בבחירות לכנסת או למועצה המקומית).


אני היום בוחרת לבשל את האוכל שלי.
לגדל גינה קטנה של ירקות במרפסת, להשקות אותה באהבה.
לרכוש משומש, או יד שניה, או ישראלי, 
משתדלת לאסוף ציוד ממשווקי "קח -תן",
וליצור אלטרנטיבות זולות. כי כך אני מאמינה שנכון יותר. 
אני לומדת להכין דברים לבד, לנגר, ליצור אולי אלמד גם לתפור.
זו העצמאות שלי היום.

מה היא עצמאות בשבילכם? ספרו לי בבקשה. אני באמת מתעניינת.



לכבוד יום העצמאות נאספנו כמה בלוגריות, שיוצרות את העצמאות שלהן ביצירה ובסדנאות, ובחרנו כל אחת מתנה קטנה בשבילכן. כל אחת נותנת משהו קטן שבעיני יכול היה לקרב אותי או לעזור לי לעשות לבד, בעיני זהו אוסף של עצמאויות קטנות. 

אני רוצה לספר קצת על המארז שאני מחלקת (ואולי אצליח להעלות פה תמונה שלו עוד לפני יום העצמאות.)

אני אוהבת לקחת את הארוחה שלי איתי בתיק, זו פיסת עצמאות קטנה שמאפשרת לי לאכול מה שאני אוהבת, מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה. 
אני ממש אוהבת מוזלי לארוחת בבוקר. עדיף הגרנולה בו תהיה עם תמרים, כזו בדיוק. 
המארז שלי הוא השיטה שלי לארוחת בוקר נוחה וכיפית של מוזלי, הוא מגיע עם מתכון מעולה וטעים ליוגורט, צנצנת גרנולה, צנצנת ריבה להמתקה, וטיפ של אלופים איך לארוז הכל ולשים בתיק בלי שילכלך.

מעניין אתכם גם? 
אני מתאמנת בסחר חליפין, אתם מוזמנים להחליף איתי מארז כזה תמורת משהו משלכם.
(זה לא חייב להיות אוכל...)

 הנה 8 המתנות שיחולקו לזוכות:

      1.       במו ידינו- גלית ואורני- קופסת הפתעות ליצירה בשווי 120 ש"ח
2.       אנה פרוג- קופון של 50% הנחה (בשווי 120-150 ש"ח) על סדנא יומית אחת בחודשים אפריל-מאי.
3.       סודות מחדר התפירה- האקדמיה לתפירה אומנותית באינטרנט- נחמה שור קורס וידאו מקוון לתיקוני     בגדים מעל 20 סירטונים קצרים המראים איך לתקן בגדים שונים, מכפלות, רוכסנים, כפתורים, חורים, קרעים וכו' בשווי של 147 ש"ח.
4.        גזרה פרטית- מור יעקובינסקי כץ- חוברת דיגיטלית של הדרכות במתנה.
5.       פניני קסם- שושי קוגן- קופון של 150 שקל למימוש בהזמנת אלבום בעבודת יד גודל 20/20 (שווי האלבום 300 שקל) או סדנא.
6.       סדנאות וידאו לבנית ריהוט מקרטון מאת מלכת הקרטון- אנג'לה בן אליעזר - סדנת וידאו לבנית מדף מעוצב מקרטון, בשווי 180 ש"ח.
7.       ויטרינה בית לסדנאות- שובר של 75 ש"ח לשימוש בסדנה או בחנות הפיסית.
8.       לא דיברנו עוד על עגבניה- מארז של ריבה וגרנולה עם מתכונים להן וליוגורט, משלוח בדואר לזוכה המאושרת.
 

איך משתתפים בהגרלה?

נכנסים לדף "בננות" בפייסבוק, מוצאים את הסטטוס שבו ההודעה הבאה:

ועושים "שיתוף" (share) לסטטוס אצלכם בעמוד עד לתאריך 16.4.13. כל שיתוף ייכנס להגרלה!

שימו לב, המתנות הן מתנת כל בלוגרית, ובאחריותה בלבד. פייסבוק או כל גורם אחר לא אחראי או ממן את ההגרלה.

~יום עצמאות חופשי ומאושר~

על שותפות והזדמנויות אחרות

אתמול בפיד שלי צדה עיני רשומה בבלוג "מה יש לאכול" ששמה היה "בחירות ממש קשות!" ואז הכל התחבר.
כבר כמה ימים בלוגרים שאני עוקבת אחריהם מפרסמים רשומות החביבות עליהם מבלוגים אחרים.
מסתבר שזה פרויקט. שהם קוראים את כל הרשומות בבלוגים האחרים ובוחרים אחת חביבה עליהם.

ת'אמת? קצת התבאסתי כי אני בלוגרית חדשה ולא משתתפת (עדיין) בפרויקטים כאלה.
מדהים איך גם בבלוג שלי אני כל כך מוכוונת ורוצה להיות חלק מקהילה. אולי אני צריכה להתחיל להפעיל את הדחף הזה יותר.
ניסיתי דוקא לחבור לפרויקט הטבעוני אך כיוון שהבלוג רק מפחית ולא נמנע משימוש בחלב ביצים ובשר לא התקבלתי. (בעיני זה ממש קביל, אין פה התבכיינות, אותו מקרר בגישה כל כך שונה.)

בכל מקרה  תהיתי מה גרם לי לדכדוך.
אחרי חשיבה מעמיקה הבנתי שזה לא העובדה שהתפספסה הזדמנות  לפרסום אלא העניין הזה שתמיד חסר לי תרוץ לעבור על כל הפרסומים בבלוג ברצף.
אז בסדר, בשביל זה לא צריך להיות חלק מפרויקט.
שינסתי את מחשבי הקט, וקדימה למלאכה! לעבור בבלוגים הרולוונטיים על רשומות השנה האחרונה ולבחור אחת.

קודם כל זה לא פשוט, כי זה המון המון המון המון מתכונים, ותמונות יפות, ואהבה, והומור, ויופי.
כמו ילדה בחנות ממתקים שצריכה לבחור אחד.
אני ממשיכה לקרוא ולדפדף ופתאום בין השורות מתחיל להתהוות הבלוגר, או בעצם האדם. ופתאום אני מרגישה שהם קצת יותר חברים שלי.
והנה אני קוראת רשומה ומבינה~ הי, הם אנשים בדיוק כמוני! ממש!
פתאום הצלחתי להפסיק לפחד מהאנשים האלה שאני כל כך מעריכה ואפילו מעריצה ולהבין שאנחנו בדיוק אותו הדבר. אנשים פשוטים, עם אהבה לאוכל, ואהבות אחרות. עם חיבה לכתיבה, ורצון לעשות טוב.

אז הנה אנשים טובים, המתכון שבחרתי מכל אחד מהבלוגים:
(התמונות לקוחות מהבלוגים, מהמתכונים שבחרתי)

טעמים שרואים מכאן

בלוג המופלא הזה הוא היחיד שלא עקבתי אחריו כבר. וככל שנברתי בו נעתקה נשמתי, נדמה לי שהוא ממש האח הגדול (או שמא עלי לאמר האחות הגדולה?) של הבלוג שלי.

קודם כל השם הוא משחק עם "דברים שראים משם לא רואים מכאן", ולכל רשומה יש שם כפול שמשחק גם הוא עם שיר או ציטוט או משפט מוכר.
זה הספיק כדי שאתאהב, אבל זה לא נגמר. תארו לכם את פליאתי כשגיליתי כי המתכון הראשון שפורסם בבלוג הזה הוא עוגות שמרים קינמון לתלישה מהירה,  ואז בטו בשבט שעבר היה מתכון לגרנולה, (פה אני כבר ממש עם הלשון בחוץ) ויש מתכונים לריבות, ולחמים. (קריאות התפעלות ותסכול שאין אף אחד באזור שיתפעל איתי) ואם זה לא מספיק משכנע לדמיון ביננו אז בעלת הבלוג היקרה גם נגרים חובבת ומחדשת רהיטים. רסט מיי קייס.
עכשיו מישהו מוכן לשכנע גם אותה שהיא אחותי הגדולה ואולי נעשה עם זה משו?

בכל מקרה המתכון שלה שבחרתי הוא ללחמניות שום.

מה יש לאכול

את טל מ"מה יש לאכול" אני קוראת כבר די הרבה זמן.
יש לו חוש הומור,וחוש צדק, הוא מכין מקלות לחם גבינה וזיתים (גיאומטריים וישרים) שקצת משכירים את המתכון שאני משתמשת בו. הוא אוהב לארח ארוחות גדולות ומשפחתיות. מכין סלט חוביזה וגם יש לו מתכון לכנאפה. חוצמזה שהוא יודע מה הם ערמוני מים (ואולי יסכים לגלות לי)

הכתיבה שלו מקסימה וקולחת, ובסוכות הוא מארח אושפיזין לכתוב אצלו בבלוג.
הרשומה שלו בחרתי היא על דמיון מודרך, אנטיפסטי, ארטישוק ומה שבינהם. גם כי אני מטורפת על ארטישוקים, וגם כי היא מייצגת את פשטות המתכונים שלו, שתמיד יוצאים מעולה.

פשוט מבשל

בלוג עם מתכונים פשוטים וטעימים, 

בדרך כלל דלים בשומן וגם בריאים, בחיי באמת.

האמת שפה לא שוטטי לאורך כל השה החולפת, כי מיד כשראיתי את הרשומה ידעתי שזהו זה.

יש פה טעם של ילדות, ואין פחד לפרסם טעויות.

וזהו, קנה אותי.

זר שושנים לפרידה

שביתה איטלקית

זה בלוג מאוד מעניין בתפיסה שלו.
נתחיל מהעובה שיש בו מעט מאוד רשומות מתכונים. נמשיך מזה שאפשר לראות מה בעל הבלוג מבשל בכל שבוע,
ואם תרשמו תגובה ותבקשו יפה אתם עשויים לקבל הזמנה לארוחת ערב אצלו.
בעיני זה יפהפה. כמעט מהפכני, וכל כך נכון.
מהיום אם תרשמו בקשה בתגובות אצלי אלי תזכו להזמנה גם, בהשראתו.
המנה שבחרתי היא נקיה ויפה, עם טעמים יוצאי דופן בנוף הישראלי.
פסטה לימון

המרכיב הסודי

זהו בלוג שלא מפסיק להפתיע ולחדש, אולגה הכותבת תמיד מעוררת תיאבון, והיא קוסמת, באמת!

היא מכינה הכל מהכל, אוכל פשוט ואוכל מורכב, אוכל בשביל היופי, ואוכל לטעם, במה חשקה נפשכם? מרק? לביבה? בשרי? חלבי? דגים? מוס? עוגיות? עוגה? יש הכל.

אולגה מפרסמת בקצב מסחרר, וכמובטח בכל מתכון יש טריק או מרכיב סודי שעושה את ההבדל. שווה!

והנה לכם: חציל ספירלה. תודו שזה עושה לחייך!

עד הפרור האחרון

זהו, הגענו לבלוג האחרון, שהוא גם קינוח. עם תמונות מקסימות, והמון חוש הומור.

תמי לוקחת אותנו לטייל איתה ולבשל איתה, וזה כיף.

ולקינוח הנה אחד המתכונים החביבים עלי, ללחם-עוגה שחביבה עלי במיליון גרסאותיה:

לחם בננות ב10 דקות, לא אוהבים בננות? בעיה שלכם!

ולעניינים קצת אחרים:

• עכשיו זה סוף הזמן לפשר ולזרוע נגלה שניה של צמחי חורף, ואם יש לכם סבלנות אז גם צמחי קיץ שנעתיק עוד חודש וחצי לגינה.
• חוצמזה, הנה רשימה מעודכנת של קואופרטיבים לרכישת מזון, מתוך האתר "מזון טוב"
• ומה בישלנו לאחרונה? עוגיות חלבה מהממות ופשוטות, מקלות לחם, מרק לוביה וירק, קארי הודי עם טופו, לחמניות מתוקות עם חמוציות, ושוב גרנולה.
• לגבי ההגרלה, היא נערכה והודעות נשלחו לזוכים המאושרים, אם הם לא יענו עד יום שלישי תערך הגרלה חוזרת. הנה תמונה מההכנות.

שבוע מקסים ומלא הפתעות