‏הצגת רשומות עם תוויות מתכון מהיר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מתכון מהיר. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

ממרח החלבה הפשוט בעולם ~מתכון מהיר~




האמת שבאמת התכוננתי.
לכתוב על מה קורה עם מצלמה,
לסכם שנה,
לפתוח שנה,
לדבר על מקום המחשב בחיי בימים אלה,
ולמה אני ממשיכה עם הבלוג הזה בכלל?
לספר על יומהולדת,
על מה שהבנתי, על מה ששיניתי,
על חברות,
על למידה,
על עבודה.

מכירים את זה שהחיים קורים בזמן שאתם מתכננים תוכניות?

אז הנה, בבקשה,

אני עם גב תפוס, אחרי זריקה בטוסיק (שיואו! כתבתי טוסיק!) ריצה בין מליון רופאים וכואב לי.

ובכל זאת, 
גם תחילת חודש ויש אתגר מגניב במנטקה,והרבה אנשים הכינו דברים מגניבים עם שומשום, ממש פה.
וגם נחמה קטנה ופשוטה, שכל כך כל כך פשוט להכין.
אז קבלו, בבקשה, שני ממרחי חלבה בשלוש דקות, שאפשר להכין עם מה שיש בבית.
(ויש גרסא טבעונית ומהממת!)

ממרח חלבה תמרים

כשלמישהו אצלנו בבית יש מבחן, הוא מקבל בבוקר קופסא עם פרות יבשים, ושוקולד, וסנדביץ' מבחנים, אתם יכולים לנחש מה יש בסנדביץ' הזה?

2 כפות ממרח תמרים
1 כף טחינה

ממרח תמרים מוצאים באזור של דברי האפיה בסופר, הוא נמצא בקופסת פלסטיק ואמור לעלות משהו כמו 6 שקלים, והוא מספיק להמון המון המון סנדביצ'ים, 
לגבי הטחינה, תשתמשו בזו החביבה עליכם, היא תעבוד יופי.

מורחים פרוסה בממרח תמרים, ומעליו מורחים את הטחינה, מערבבים מעט עם הסכין, בתיאבון!

ממרח חלבה עם שומשום

1 כף שומשום
1 כף טחינה
1כף דבש/סילן/מייפל

הכמות פה היא לפרוסה אחת, אבל אפשר להכין גם עם כוס מכל רכיב, ולקבל ממרח שמחזיק לאורך זמן.

גם כאן, כל טחינה תעשה את העבודה, וגם כל שומשום, אבל לפעמים שומשום מלא מריר מעט ויש בו אבנים, ככה שאני משתמשת בשומשום רגיל, אבל זה יעבוד עם שניהם, בדוק.

בקערית מערבבים טחינה וממתיק, האמת שכמעט כל ממתיק שהוא לא נוזלי ממש או גבישי יעבוד פה, אני מחבבת במיוחד את הדבש.
עכשיו, שימו לב! בעיקרון בקערית שלכם נח לו עכשיו ממרח חלבה לתפארת, אבל! אנחנו רוצים ממרח מגניב ומשובח עם פצפוצים, ובדיוק בשביל זה קיים השומשום.

נקח מחבת, עדיף כבדה אבל גם סתם פושטית עובדת, ונשים בה את השומשום, נניח את המחבת על הכיריים על להבה בינונית ונערבב כל הזמן עד שיש ריח קלוי.
 חשוב מאוד! קודם לשם את השומשום ואז להדליק את האש, כשהמחבת חמה מראש השומשום  נשרף, מקבל טעם מר וגם מתחיל לקפוץ כמו פופקורן. זה אולי משעשע, אבל זה לא טעים.
ברגע שהשומשום משחים מעט ומתחיל להפיץ ריח ניחוח מוסיפים אותו לקערית ומערבבים.
מורחים על פרוסה ונהנים!

אוף טופיק

ובכן, יש לי יומולדת השבוע,
ולשם שינוי מתוכננת חגיגה.
אז מי שרוצה להצטרף ביום שבת למסלול קצרצר או פיקניק או שניהם מוזמן להגיע.
בתוכנית משהו טעים שכל אחד יביא, ואולי הפעלות יומולדת, וכיף.




יום חמישי, 8 באוגוסט 2013

הלו? זוכרים אותי? רוטב לסלט מישהו? ~ הרהורים~מתכון זריז~

תירוצים במיטבם


אז משלומכם חברימוס?
אני קצת נבוכה לכתוב עכשיו, קצת בגלל שלא כתבתי הרבה זמן, ועוד קצת כי אני ממש ממש ממהרת.

אבל רגע, אני אסביר את שתי הסיבות לאט וברור.
אני אשתדל להסביר בקו ישר, ואתחיל ממה קרה איתי בחודשיים ומשהו האחרונים.

הכל התחיל מזה שיום בהיר אחד, אחרי שהכנתי מאפינס קוקוס ותות עץ טבעוניים העברתי אותם אל בעלת המצלמה המשמשת לצילומי הבלוג, מסרתי לה יומהולדת שמח, והיא נסעה טובת לבב לים.
היה לה סוף שבוע מעולה, למצלמה~קצת פחות. שלא תבינו לא נכון, המצלמה שלמה רק ש... אין לה סוללה.
בכל מקרה בתוך יומיים בערך מעכשיו הבעיה הזו הולכת להיפתר, סוללה חדשה בדרכה אלי, המצלמה אצלי בערך לעוד שבוע וצ'ופצ'יק, ואחרי המבול נראה, כלומר נקנה מצלמה.

אז הנה, וידוי, בעצם כן ניסיתי להכין לפה מתכונים, אבל הם יצאו ירוקים להחריד, ועם המצלמה של הטלפון, אז פשוט לא הצלחתי.
אולי זה הזמן למצלמה משלי.

מיד אחרי משבר המצלמה פצחתי בתהליך תזונתי חדש.
זה קורה לי כל כמה זמן, פעם בלי פחמימות, פעם סתם שינוי תפריט. לאט לאט אני מחפשת את התפריט שיעזור לי להיות בריאה לאורך זמן.
הפעם אני מנסה ניקוי גוף לפי שיטת קינגסטון, אני פותחת את החודש השלישי ומרגישה (טפו טפו טפו, בלי עין הרע חמסה חמסה!) הרבה יותר טוב.
כמעט בלי מיגרנות, בלי נפיחות בבטן, בלי בצקות.
יש לזה חיסרון אחד~ אני אוכלת כל כך משעמם!
וההוראות כל כך מדויקות, מה לאכול באיזה שעה, ואיך, ולמה, וכמה. ומתי להפסיק. אני מתחילה לתהות אם אצליח לעמוד בזה לאורך זמן.

נו, אז עוד פעם דיאטה, אתם בטח חושבים.
אז זהו שלא.
המטרה היא להיות בריאה, לא רזה. אני עומדת בינתיים כבר די הרבה זמן במצב בו אני שלמה עם המידה שלי, תודה.
אני רק מחפשת את המקום בו הוא יתייצב.
אני יכולה להגיד שהמקום הזה הוא לא פשוט לשאר העולם, שלא מצליח להבין עד הסוף איך אפשר שלא לרצות להיות רזה.
האמת שהוא קצת יותר מורכב גם בשבילי, כי אני עדיין מרגישה שמי שחוקר אותי לגבי התפריט ושואל שוב ושוב איך אסתדר עם האוכל ומדי פעם נכנס לי לצלחת (מתוך סקרנות לשמה או באמת דואג מה אוכל היום אם יוצאים למסעדה) פולש לי למרחב כל כך אישי, כאילו צבט לי בתחת או שלח יד לציצים, בחיי.

וזה גם חלק מהתהליך, למצוא איזון גם פה. לנשום עמוק.
לא לפגוע כשאני מבקשת שיצאו לי מהצלחת ואני אסתדר. המזון שלי הוא ענייני, אני אמצא איך להתמודד ואם צריך עזרה אבקש, מבטיחה.

ופתאום החיפוש אחר איזון עובר גם לתחום הרגש,
בוחנת מחדש אפשרות תעסוקה, מערכות יחסים, קשרים, עיסוקים.

פתאום באמצע החיים ארוחות ערב הפכו להיות כל כך פשוטות, ולי כל כך אין כח להסביר שכבר חודשיים לא באמת אירחנו.
הממ... במחשבה שניה גם לא התארחנו.
ופתאום אני מוצאת עצמי "בתקופה לא סוציאלית" (תודה מרב על המונח המדויק כל כך) 
אפילו את שלושת הטלפונים הקבועים כל יום (חבר חברה ואמא) אני מדללת.


אני מתחילה להרגיש שבאמת מתחלפת לה תקופה.

אני מקווה שהחדשה תהיה מעניינת יפה ומרתקת.

ומה עכשיו? לאן אני ממהרת?
אני יוצאת לשבוע הדרכה (אופס הנחיה) של קורס בתנועת בני המושבים. ואני צריכה לצאת בעוד חצי שעה, ולא סיימתי לרוז, והבטחתי להשאיר את המהפכה ששמה השולחן שלי מסודרת, או לפחות ניתן לשליטה.
אז בלי הגהות בלי ביקורות, רוטב מעולה לסלט ונתראה עוד שבוע שבוע וחצי. (בלי נדר!)


רוטב ויניגרט

רכיבים
חצי כוס שמן זית
שליש כוס לימון
כף חומץ
שליש כוס סילאן (או ריבה או דבש או 3 כפות סוכר)
כפית שטוחה ממרח חרדל 
כפית שטוחה חרדל גרגרים
4 שיני שום פרוסות דק
קורט מלח

להכניס הכל לצנצנת עם מכסה, לערבב היטב עד שאחיד, לטעום להוסיף משהו אם חסר לכם.
לתבל את הסלט.
אם נשאר בצנצנת פשוט לאכסן במקרר, הטעם משתבח עם הזמן.
מחזיק במקרר חודש לפחות.

אפשר גם פשוט להכניס הכל לבלנדר ולבררררר.... אבל אז המרקם יוצא ממש אחיד, אני פחות מתחברת.
אפשר להוסיף 2-3 עלי מרווה או בזיליקום, אבל צריך לשם לב שהם לא נכנסים לסלט.

נו, ועדיין אין מצלמה, אז לא יהיו כאן תמונות, מה לא ברור?

אוף טופיק

אתמול הרגשתי באירוע קטן איך נסגר לו מעגל,
אי פעם מזמן, כשהיה "כוורת חוזרת בפארק הירקון" אבאמא לקחו אותי להופעה.
אתמול בהופעה השנייה בחיי שאני רואה בפארק הירקון ילדה בת 12 ביקשה שלא אסתיר, ממש שמעתי את ה"תק" של המעגל, לא חזבתי על זה אבל זה שימח אותי!
היה מעולה, כוורת כבר זקנים אבל עדיין יודעים לתת הופעה.