יום ראשון, 3 בפברואר 2013

על שותפות והזדמנויות אחרות

אתמול בפיד שלי צדה עיני רשומה בבלוג "מה יש לאכול" ששמה היה "בחירות ממש קשות!" ואז הכל התחבר.
כבר כמה ימים בלוגרים שאני עוקבת אחריהם מפרסמים רשומות החביבות עליהם מבלוגים אחרים.
מסתבר שזה פרויקט. שהם קוראים את כל הרשומות בבלוגים האחרים ובוחרים אחת חביבה עליהם.

ת'אמת? קצת התבאסתי כי אני בלוגרית חדשה ולא משתתפת (עדיין) בפרויקטים כאלה.
מדהים איך גם בבלוג שלי אני כל כך מוכוונת ורוצה להיות חלק מקהילה. אולי אני צריכה להתחיל להפעיל את הדחף הזה יותר.
ניסיתי דוקא לחבור לפרויקט הטבעוני אך כיוון שהבלוג רק מפחית ולא נמנע משימוש בחלב ביצים ובשר לא התקבלתי. (בעיני זה ממש קביל, אין פה התבכיינות, אותו מקרר בגישה כל כך שונה.)

בכל מקרה  תהיתי מה גרם לי לדכדוך.
אחרי חשיבה מעמיקה הבנתי שזה לא העובדה שהתפספסה הזדמנות  לפרסום אלא העניין הזה שתמיד חסר לי תרוץ לעבור על כל הפרסומים בבלוג ברצף.
אז בסדר, בשביל זה לא צריך להיות חלק מפרויקט.
שינסתי את מחשבי הקט, וקדימה למלאכה! לעבור בבלוגים הרולוונטיים על רשומות השנה האחרונה ולבחור אחת.

קודם כל זה לא פשוט, כי זה המון המון המון המון מתכונים, ותמונות יפות, ואהבה, והומור, ויופי.
כמו ילדה בחנות ממתקים שצריכה לבחור אחד.
אני ממשיכה לקרוא ולדפדף ופתאום בין השורות מתחיל להתהוות הבלוגר, או בעצם האדם. ופתאום אני מרגישה שהם קצת יותר חברים שלי.
והנה אני קוראת רשומה ומבינה~ הי, הם אנשים בדיוק כמוני! ממש!
פתאום הצלחתי להפסיק לפחד מהאנשים האלה שאני כל כך מעריכה ואפילו מעריצה ולהבין שאנחנו בדיוק אותו הדבר. אנשים פשוטים, עם אהבה לאוכל, ואהבות אחרות. עם חיבה לכתיבה, ורצון לעשות טוב.

אז הנה אנשים טובים, המתכון שבחרתי מכל אחד מהבלוגים:
(התמונות לקוחות מהבלוגים, מהמתכונים שבחרתי)




טעמים שרואים מכאן

בלוג המופלא הזה הוא היחיד שלא עקבתי אחריו כבר. וככל שנברתי בו נעתקה נשמתי, נדמה לי שהוא ממש האח הגדול (או שמא עלי לאמר האחות הגדולה?) של הבלוג שלי.
קודם כל השם הוא משחק עם "דברים שראים משם לא רואים מכאן", ולכל רשומה יש שם כפול שמשחק גם הוא עם שיר או ציטוט או משפט מוכר.
זה הספיק כדי שאתאהב, אבל זה לא נגמר. תארו לכם את פליאתי כשגיליתי כי המתכון הראשון שפורסם בבלוג הזה הוא עוגות שמרים קינמון לתלישה מהירה,  ואז בטו בשבט שעבר היה מתכון לגרנולה, (פה אני כבר ממש עם הלשון בחוץ) ויש מתכונים לריבות, ולחמים. (קריאות התפעלות ותסכול שאין אף אחד באזור שיתפעל איתי) ואם זה לא מספיק משכנע לדמיון ביננו אז בעלת הבלוג היקרה גם נגרים חובבת ומחדשת רהיטים. רסט מיי קייס.
עכשיו מישהו מוכן לשכנע גם אותה שהיא אחותי הגדולה ואולי נעשה עם זה משו?
בכל מקרה המתכון שלה שבחרתי הוא ללחמניות שום.



את טל מ"מה יש לאכול" אני קוראת כבר די הרבה זמן.
יש לו חוש הומור,וחוש צדק, הוא מכין מקלות לחם גבינה וזיתים (גיאומטריים וישרים) שקצת משכירים את המתכון שאני משתמשת בו. הוא אוהב לארח ארוחות גדולות ומשפחתיות. מכין סלט חוביזה וגם יש לו מתכון לכנאפה. חוצמזה שהוא יודע מה הם ערמוני מים (ואולי יסכים לגלות לי)
הכתיבה שלו מקסימה וקולחת, ובסוכות הוא מארח אושפיזין לכתוב אצלו בבלוג.
הרשומה שלו בחרתי היא על דמיון מודרך, אנטיפסטי, ארטישוק ומה שבינהם. גם כי אני מטורפת על ארטישוקים, וגם כי היא מייצגת את פשטות המתכונים שלו, שתמיד יוצאים מעולה.


בלוג עם מתכונים פשוטים וטעימים, 
בדרך כלל דלים בשומן וגם בריאים, בחיי באמת.
האמת שפה לא שוטטי לאורך כל השה החולפת, כי מיד כשראיתי את הרשומה ידעתי שזהו זה.
יש פה טעם של ילדות, ואין פחד לפרסם טעויות.
וזהו, קנה אותי.


זה בלוג מאוד מעניין בתפיסה שלו.
נתחיל מהעובה שיש בו מעט מאוד רשומות מתכונים. נמשיך מזה שאפשר לראות מה בעל הבלוג מבשל בכל שבוע,
ואם תרשמו תגובה ותבקשו יפה אתם עשויים לקבל הזמנה לארוחת ערב אצלו.
בעיני זה יפהפה. כמעט מהפכני, וכל כך נכון.
מהיום אם תרשמו בקשה בתגובות אצלי אלי תזכו להזמנה גם, בהשראתו.
המנה שבחרתי היא נקיה ויפה, עם טעמים יוצאי דופן בנוף הישראלי.
פסטה לימון




המרכיב הסודי

זהו בלוג שלא מפסיק להפתיע ולחדש, אולגה הכותבת תמיד מעוררת תיאבון, והיא קוסמת, באמת!
היא מכינה הכל מהכל, אוכל פשוט ואוכל מורכב, אוכל בשביל היופי, ואוכל לטעם, במה חשקה נפשכם? מרק? לביבה? בשרי? חלבי? דגים? מוס? עוגיות? עוגה? יש הכל.
אולגה מפרסמת בקצב מסחרר, וכמובטח בכל מתכון יש טריק או מרכיב סודי שעושה את ההבדל. שווה!
והנה לכם: חציל ספירלה. תודו שזה עושה לחייך!




זהו, הגענו לבלוג האחרון, שהוא גם קינוח. עם תמונות מקסימות, והמון חוש הומור.
תמי לוקחת אותנו לטייל איתה ולבשל איתה, וזה כיף.
ולקינוח הנה אחד המתכונים החביבים עלי, ללחם-עוגה שחביבה עלי במיליון גרסאותיה:
לחם בננות ב10 דקות, לא אוהבים בננות? בעיה שלכם!






ולעניינים קצת אחרים:

  • עכשיו זה סוף הזמן לפשר ולזרוע נגלה שניה של צמחי חורף, ואם יש לכם סבלנות אז גם צמחי קיץ שנעתיק עוד חודש וחצי לגינה.
  • חוצמזה, הנה רשימה מעודכנת של קואופרטיבים לרכישת מזון, מתוך האתר "מזון טוב"
  • ומה בישלנו לאחרונה? עוגיות חלבה מהממות ופשוטות, מקלות לחם, מרק לוביה וירק, קארי הודי עם טופו, לחמניות מתוקות עם חמוציות, ושוב גרנולה.
  • לגבי ההגרלה, היא נערכה והודעות נשלחו לזוכים המאושרים, אם הם לא יענו עד יום שלישי תערך הגרלה חוזרת. הנה תמונה מההכנות.





שבוע מקסים ומלא הפתעות

5 תגובות:

  1. הי, קודם כל תודה רבה על הפרגון! אני בעצמי בלוגרית חדשה (קצת מעל 4 חודשים) ונורא מתחברת למה שכתבת. לא אני יזמתי את הפרויקט, אבל אם זו הייתי אני - הייתי פונה אלייך, כי אני מכירה את הבלוג שלך ועוקבת אחרייך :) אז נעים מאוד!

    השבמחק
    תשובות
    1. הי אולגה, קודם כל נעים ממש להכיר :~)
      ושנית, ממש שימחת אותי, עכשיו אני מרגישה קצת פחות אנונימית...
      ואיזה התרגשות- את עוקבת אחרי גם! כמה כיף לשמוע.

      מחק
  2. אהלן נריה,

    קודם כל תודה רבה על הפרגון! !!

    הנה הרווחת לך עוד עוקב... אמנם המצפון קצת מציק שלא הזמנתי אותך להשתתף ( אני יזמתי את המיני פרוייקט הזה.. ), אבל תוותרי לי כי לא הכרתי את הבלוג?

    ש וב תודה, ואני מקווה שנריץ א

    השבמחק
  3. הי יובל, קודם כל ברור שאוותר לך- הבלוג חדש, הנישה מוצפת, ולתהליכים זמן משלהם.
    שנית- ממש בכיף, לכל אחד מכם מגיע פרגון, אמיתי. ושלישית- ווהו! עוד עוקב! ואני תמיד אשמח להשתתף בשתופעולה למינהו. :~)

    השבמחק
  4. אהלן ותודה על הפרגון.
    והנה הרווחת עוד חמישה עוקבים (גם אשתי והילדים :) )
    ערמוני מים הם פקעות של צמח, שנראים כמו ערמונים. בגלל זה שמם. קונים אותם בארץ קפואים (או משומרים) ופרוסים.
    יש אפילו בסופרסל במקפיאים עם כל הירקות הקפואים.

    ושוב תודה על המחמאות.
    טל

    השבמחק


תגיב את זה, תגיב את זה
תגיב את זה כבר
תגיב את זה, תגיב את זה כבר