‏הצגת רשומות עם תוויות פורים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פורים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 1 במאי 2013

גביניה לכל פועל! ~מתכון~




הפתעות אנושיות

אני בכל פעם מופתעת מחדש כשאני מגלה שיש לי חברים חדשים.
זה פשוט קורה ככה פתאום, והופ!
רגע אחד סתם הייינו והרגע השני כבר מלא צחוק ושמחה והערכה ואכפתיות.
רגע אחד זה לא שינה כלום ובשני מי שמולי הופך להיות חשוב.

אני לא יודעת איך זה עובד אצלכם, אני תמיד תוהה מה עשה את הקסם הפעם, מה היה הקסם שהפך אותנו משני אנשים או יותר שסתם כך מקשקשים על הא ועל דא לכאלה שאכפת להם אחד מהשני.
ומה מחזיק את זה בכלל.

בשנה האחרונה בחיים האישיים שלי חפרתי הרבה במושג החברות, אני מוצאת שעדיין אין לי תשובות (פרט ל 42 כמובן) לאיזון הדקיק הזה, והא מסקרן ומעסיק אותי יותר מתמיד.

ולמה אני מתפייטת לכם עם זה על הבוקר?

כי יש לנו חברים חדשים!
לנו? כן. לי, וגם לכם.

פאקמן חזר להתארח!

המקרה המוזר ביום שישי אחד


(או המרכיב הסודי VS לא דיברנו עוד על עגבניה)

אני בטוחה שאתם מאוד סקרנים עכשיו, אני אשאיר אתכם במתח רק עוד קצת,  כי אספר את הסיפור מההתחלה.

הכל התחיל כשממש קינאתי (מה ממש? נהייתי ירוקה!) בפרויקט המקסים הזה בו קבוצה של בלוגרים בחרו את המתכונים החביבים אצלם אחד אצל השני,
אני לא עמדתי בקנאה, והחלטתי לפרגן להם בלי להיות חלק מהפרויקט.

ופתאום קיבלתי הודעה מאולגה.
אולגה מ"המרכיב הסודי".
דיברנו קצת בפייסבוק,
התקשקשנו קצת.

אולגה חיברה אותנו לפרויקט המקסים של מנטקה, 
אולגה ואני דיברנו על אוכל, ובצק פריך, על לקרוץ ולרדד.
ואני הבטחתי לה שבהזדמנות נשב לקפה (וקיימתי!).

אני רוצה שתבינו, אולגה היא אולי לא ג'ימי אוליבר אבל... המתכונים שלה מעולים ולא מתפקששים, היא מפרסמת בקצב מסחרר (היא מתקרבת לפוסט ה 100!) היא מתלהבת מאוכל פשוט וטעים, ולא פחות חשוב- יש לה צחוק מתגלגל, משוחרר ומקסים.

אז אחרי שישבנו לקפה, החלטנו שהבלוגים שלנו כבר חברים, וחברים טובים נפגשים אז....

נפגשנו לאפיה משותפת לקראת שבועות, 

אני הכנתי גביניות, אולגה הכינה קיש מטורף עם עגבניות שרי מתוקות מיובשות, נענע וחצילים,
והנה, גם אתם מרוויחים מזה שאנחנו חברים!

טעים רבותי, טעים!

גביניות עם שוקולד לבן

רכיבים:           כ 35 גביניות

לבצק:
4.5 כוסות קמח לבן
0.5 כוס סוכר
1 כף שמרים יבשים
200 גרם גבינה לאפיה (ריקוטה/דבורוג/טוב טעם)
1 גביע שמנת חמוצה (או יוגורט)
1 כף תמצית וניל
2 ביצים
קורט מלח

למילוי:
100 גרם שוקולד לבן  (חבילה אחת סטנדרטית)
300 גרם גבינה לאפיה (כמו קודם~ ריקוטה/דבורוג/טוב טעם)
כפית תמצית וניל איכותית/ גרגרים ממקל אחד
2 כפות קורנפלור
חצי ביצה (לא חובה)
מעט גרידת תפוז/לימון
מעט מלח.

להברשה:
0.5 ביצה
0.5 כוס מים
0.5 כוס סוכר




נתחיל עם הבצק.
בקערה נערבב את כל החומרים, נשתדל שהשמרים והמלח לא יגעו אחד בשני באופן ישיר.
נלוש בערך עשר דקות עם ידיים משומנות היטב,
כן, הבצק דביק, אז תשתדלו שלא להוסיף המון קמח.
ואם בא לכם, אפשר להחליף חצי מהקמח בקמח מלא, ועדיין יצא יופי.
את הבצק נגלגל בשמן ונניח בקערה משומנת ומכוסה לתפיחה של שעה- שעה וחצי עד שהוא מכפיל את הנפח.

בזמן הזה נכין את המלית.


נשבור את השוקולד לקוביות, ונמיס אתו בביין מארי  או במיקרו בפולסים קצרים של עשר שניות שמערבבים היטב היטב היטב ביניהם, כדי שהוא לא ישרף.
לשבור גם את הפרה הגדולה אם יש לכם כזו,
אני יודעת שזה קשה וכואב!

ואם אתם מצלמים, תשתדלו לא להשאיר את השוקולד בשמש, כי אז הוא נמס.....

נערבב אותו היטב ביחד עם הגבינה, ונוסיף גם את הוניל ואת הקורנפלור.
התפקיד של הקורנפלור הוא לייצב את במלית, ולכן אפשר גם לוותר עליו, ככל שתשימו ממנו יותר המלית תהייה יציבה יותר וככל שפחות היא תהיה "רטובה" יותר.
זה גם הזמן להוסיף את חצי הביצה, שגם היא עוזרת לאחד עניינים. (וכן גם עליה אפשר לוותר, אבל אז אולי המלית תיזל לכם קצת)


נגרר פנימה מעט קליפה של תפוז/לימון.
שימו לב רבותי! לטעם של התפוז יש נטייה להשתלט ולכן מומלץ להשתמש בו במידה.

נכין סירופ סוכר- בסיר קטנטו או פינג'ן על אש קטנה נערבב את המים עם הסוכר עד שנמס,  ועוד קצת, נצנן מעט.


אני וניל

ועכשיו לחלק הכיפי, להרכיב את הגביניות.

אם אתם רוצים גביניות קלאסיות יש הסבר מקוצר בהמשך,
אני הולכת לספר לכם איך תצרו גביניות פרחוניות סופר מרשימות במינימום עבודה, מוכנים?

אז מה צריך? תבנית מאפינס, בעיקר, קלאסית כזאת עם 12 שקעים.

אבל נתחיל בבצק שתפח לו, והכפיל את הנפח.
בעדינות בעדינות משטחים אותו עם הידיים ומוציאים ממנו את כל האוויר על משטח עבודה מקומח היטב.
מרדדים (לעובי קצת יותר מחצי ס"מ לגביניות פרח או קצת פחות מחצי ס"מ לגביניות רגילות).
אני מרדדת בכמה חלקים כי זה די הרבה בצק.
עם סכין גלגלת לפיצה, או סכין רגילה חותכים ריבועים.
(לגביניות פרח בגודל 10X10 בערך, לרגילות נגיד 7X7)


השוליים ישרים כי חתכתי אותם,
אני לא מכירה מישהו שיודע לרדד כל כך מדויק!
משמנים את התבנית,
מניחים ריבוע בצק מעל אחד השקעים, ובמרכזו שמים כפית יפה של מילוי.



לוקחים שתי צלעות נגדיות, ומצמידים אותן אחת לשניה, מצמידים היטב.
בשלב הזה קרוב לודאי שהמילוי ישקע למטה והבצק ימתח קצת, זה בסדר, וכל עוד לא רידדתם דק מדי זה לא יפגום בצורה הסופית.
מחברים באותו האופן את שתי הצלעות הנגדיות


מחממים תנור ל 180 מעלות,  ומברישים את הגביניות במעט ביצה טרופה עם מים.
אם יש לכם טוסטר אובן שמתחמם סופר מהר תנו לגביניות עשר דקות של תפיחה לפחות לפני שתדליקו אותו.
כאשר התנור חם מכניסים לאפיה של 12-15 דקות עד שהקצוות משחימים.


ברגע  שהגביניות יוצאות מהתנור מברישים אותן בסירופ סוכר, נותנים להן רגע שניים לנוח ולהתייצב ומוציאים מהתבנית.

60 שניות על סירופ סוכר- התפקיד שלו הוא כפול הוא גם מוסיף מתיקות וגם מאריך את אורך החיים של הגביניות. ולא פחות חשוב, הוא יוצר להן מראה מבריק ונוצץ שעושה חשק להוריד ביס.
כלל האצבע בסירופ אומר חם~קר. כלומר אם הסירופ חם מה שנבריש קר ואם הסירופ רק מה שנבריש חם, אחרת הוא לא יתחבר טוב וייצור לנו קרום לבן ולא יפה.


בעיני כשהגביניות מסודרות בפרחים הם לא רק יפות, אלא יש גם איזון בין הבצק למילוי,
אבל לא לכולם יש תבנית שקעים, ולא לכולם יש סבלנות לכל הנגלות האלה, ולכן בהסבר זריז גם איך מכינים גביניות קלאסיות.
שימו לב שגביניות קלאסיות צריכות יותר מלוי, ולכן רצוי להכפיל את הכמות או להכין מלית נוספת כמו חלבה, נוטלה או קרם ערמונים.

הרעיון פה הוא פשוט, לשם כפית מלית במרכז, לקחת שני קודקודים מנוגדים ולקפל לאמצע לצורת מעטפה, הנה ככה:

שימו לב להשקיע בקיפול של הבצק ולמתוח קצת יותר ממה שנראה הגיוני  אחרת הגביניה נפתחת בתפיחה, מתפיחים 10 דקות לפחות, מברישים בביצה טרופה עם כף מים ומכניסים לתנור.
אם בתפיחה נתח הקיפול לא להתבייש ולמתוח אותו חזרה למקום. להדק היטב עם האצבעות ולקוות שלא יפתח שוב בתפיחה....


הארות

  •  לגביניות בצורה הקלאסית כדאי להכין חצי מכמות הבצק על אותה כמות מילוי, או להשאיר את כמות הבצק ולהכפיל את כמות המילוי, או להכין חלק עם מילוי אחר, שמעתי נוטלה מהקהל?
  • הבצק הוא עיבוד של הבצק מהמתכון המצוין הזה, היתרון הגדול שלו בעיני הוא שהוא גם עדין וגם לא מכיל ים של שמן או חמאה, אבל ת'אמת? כל בצק שמרים לעוגה שאתם אוהבים יתאים גם פה.
  • למילוי+ הבצק צריך סה"כ 0.5 ק"ג גבינה, אם כבד עליכם אפשר להוסיף מעט קמח לבצק ולהחליף את הגבינה בשמנת חמוצה.
  • אפשר ואף רצוי להכין בטוסטר אובן- הגביניות שבתמונות נאפו באחד שכזה.
  • לגבי סוג הגבינה שמשתמשים בה, נהוג להשתמש בריקוטה, אבל! אם אתם לא בקטע של להוציא מלא כסף על גבינה גבינת טוב טעם 3% שנמצאת במקרר בסופר, ריקוטה ביתית שתכינו לבד כמו כאן או הכי מוצלח בעיני גבינת דבורוג שעלתה מברית המועצות והיא טעימה וזולה (במחנה יהודה אפשר למצוא אותה ב 15 ש"ח לקילו, ואצלי בסופר השכונתי ב 25 ש"ח!)
  • הביצה במילוי לא הכרחית, אבל מה תעשו עם חצי ביצה שנשארה מהקיש המופלא של המרכיב הסודי?
  • האלבום של הרשומה נמצא פה, והפעם ממש כדאי להכנס, יש תמונות מגניבות ומאחורי הקלעים גם.
שוטי שוטי ספינתי!
מי אמר שאסור לשחק עם אוכל?
בקיצור ומהר ובלי להתבלבל:
מערבבים את כל רכיבי הבצק בקערה,  לשים היטב כעשר דקות, הבצק עדין ודביק וכדאי להשתדל לא להוסיף קמח. משמנים את הבצק והקערה מכסים ומניחים להתפחה עד הכפלת נפח כשעה שעה וחצי.
בינתיים מכינים את המלית- ממיסים את השוקולד בביין מארי או במיקרו (בפולסים קצרים~לא לשרוף!) ומערבבים עם כל המרכיבים.
מחממים את המים והסוכר ויוצרים סירופ סוכר.
כשהבצק הכפיל נפח מוציאים ממנו בעדינות את האויר, מרדדים וחותכים לריבועים עם סכין/גלגלת של פיצה.
לגביניות פרחוניות~ עובי קצת יותר מחצי  ס"מ ריבועים של 10X10
לגביניות קלאסיות~ עובי קצת פחות מחצי ס"מ ריבועים של 7X7
מעצבים את הגביניות, שמים כפית גדושה של מילוי באמצע.
מברישים בביצה טרופה עם כף מים.
מתפיחים עשר דקות לפחות, מחממים תנור ל 180 מעלות ואופים 12-15 דקות עד שמשחים.
מיד כשמוציאים מהתנור מברישים בסירופ סוכר.

בתיאבון!

מה אתם עושים פה? לכו לראות כמה טעים הקיש במרכיב הסודי!


~חג פועלים שמח~
ושתמיד תוכלו להתאגד

יום שני, 18 בפברואר 2013

לא כל יום פורים ~קישורים~

על החג

בואו נדבר על זה רגע, כשחושבים פורים- מה עולה לכם?
תחפושות? משלוח מנות? עדלאידע עם תהלוכה?
כמו בכל חג יהודי יש ים של מנהגים ופרשנויות, ים של אוכל, וגם שמחה.
אז נתחיל אחד אחד ואחר כך נציף אתכם בקישורים.

קודם כל בפורים מתחפשים. זה היום היחיד בשנה שבו אנחנו בוחרים מי אנחנו רוצים להיות. איך אנחנו רוצים שיתפשו אותנו, יש מי שאוהב להתחפש ויש מי שלא,  הרעיון המקורי הוא שלא יזהו אותנו, אבל היום השאלה מאחורי התחפושת יכולה להיות גם מה אני אוהב? מה אני רוצה יותר אצלי בחיים, מה חסר לי?
אולי אפשר פעם בשנה להיות אמיצים ולבחור להיות לכמה ימים משהו שהוא מאוד רחוק ממי שאנחנו ולחוות את העולם קצת מנקודת המבט הזו.

משלוח מנות- הוא מנהג מקסים. לפי שאלת גוגל זריזה הבנתי כי חייבים להחליף משלוח מנות, ואם אין כסף למשלוח מנות ניתן להחליף את הארוחה שלנו בארוחה של מישהו אחר.
גוגל גם סיפר לי שכל משלוח מנות צריך להכיל שתי מנות לפחות. ניסיתי לברר עם מקורותי הדתיים האם מדובר בשני סוגי מנות או כמות שתספיק לשתי ארוחות אבל עדיין לא תפסתי אותם.  מקורתי הדתיה מוסרת כי צריך לתת משלוח אחד לפחות וכי שתי מנות פרושו שתי ברכות שונות, וגם כי צריך לתת שתי מתנות לאביונים. (אבל אני לא קטנונית אתכם, אם תתנו לי משלוח מנות עם ברכה אחת אני אשמח גם.)
יש במנהג הזה סוג של קסם- קודם כל יש בו המון המון נתינה, ואחרי כן, יש בו משהו מאוד קהילתי. אתה חייב ביום הזה ליצור קשר עם מישהו מהקהילה שלך, וזה כלי מקסים ליצירה והעמקה של קשרים.

עד לא ידע-  מוכרת לנו יותר כתהלוכה ססגונית, אבל...  האמת שבכלל  המנהג הוא לשתות עד שאי אפשר יותר. ולמה? בעצם אתם שואלים. מה הפואנטה בלקום למחרת עם חמרמורת מטורפת, אולי להקיא, להגיד דברים שנתחרט עליהם, להיות עצובים מדי או שמחים מדי ולעשות שטויות? אני חושבת שיש פה רגע של לגיטימציה. רגע בשנה שבו מותר לפרוק כל עול, לשמוח, להתפרק. מן נקודת קטרזיס מכוונת פעם בשנה. אתם לא מרגישים צורך בזה אחת לכמה זמן? לא בא לכם פשוט לשמוח? לבכות? לפרוק הכל? אז הנה, פעם בשנה צריך, בחסות האלכוהול והחג.


משלוח המנות שלי

כמו כל שנה אני עומלת על משלוח מנות, התוכנית המקורית היתה להכין סבון ולחלק אותו, אבל, לא יצא.  אחרי כן חשבתי להכין ממרחים מגניבים נוסח חופסטו, אבל זמן והכנה, ואין לי מעבד מזון נכון לעכשיו. אז ברוח התקופה (פרמקלצ'ר ומצב כלכלי צנוע) הכנו מלא עוגיות, מכל מיני מינים וסוגים, והן תחולקנה בתוך טטראהדרים (נו, פירמידות עם בסיס משולש) מנייר כרומו שנותר מתעמולת הבחירות ויתפר במכונה. (עכשיו אני יודעת לתפור טטראהדרים מנייר, מעניין מה יהיה הדבר הבא שאלמד לתפור).

רעיונות אחרים למשלוחי מנות

אז האמת, בימנו, כבר עיקר העניין הוא להביא מלוח מנות מגניב. הוא לא חייב להיות אוכל, ואפילו עדיף שלא יכיל סתם עוגיות קנויות וחטיפים כי זה די מבאס. מה אחר אפשר להביא במחיר סמלי? אלו דברים שעיקרם תשומת הלב  ולא בהכרח הגודל או הנפח:

  • ספר משומש
  • שתילים של פרחים/ שבי תבלין/ תותים.
  • מגנטים למקרר
  • תמונה קטנה


אוזני המן ואוכלים אחרים

אוזני המן סטנדרטיות:


אוזני המן אחרות:

אוכלים אחרים למשלוחי מנות:

אריזות ועטיפות



עשה זאת בעצמך והשראות אחרות


  • להכין באולינג  פורים מתוך הבלוג make my day.
  • bubbles  במקבץ חגיגי לפורים- צילומים, מתכונים, תחפושות, אקססוריז ולייף  סטטיל- שווה במיוחד! (אולי הם יקבלו אותי?)
  • המון השראה וקצת פילוסופיה, הבנה של עקרונות החג ורעיונות יפיפיים לאריזות ולמשלוחי מנות מושקעים של התפרנית
  • המון רעיונות מתוך לוח של indulgy

הסטוריה וקישורים אחרים



!חג פורים שמח!