יום שני, 4 במרץ 2013

מקלות לחם שיפון


מקלות לחם פשוטים פשוטים אך מלאי רושם




הזדמנת לאפות לחם אחרון לקראת הפסח, מתכון שחביב עלי במיוחד, הוא שווה את ההשקעה, ובהחלט שווה להיות גם המתכון חמץ האחרון שתאכלו לפני שבוע של מצות. ולמה אחרון לפני פסח? כי חוץ מחריגה קטנה ביום הפאי (ספוילר!), מעכשיו עד לפסח נשתדל לכשל"פ את המתכונים, שיהיה מה להכין בחג וזה...


הרשומה הבאה נמצאת בהתהוות כבר הרבה זמן,
התחלתי לכתוב אותה אחרי חנוכה,משם גם התמונות, ואז ניסיתי שוב ושוב לפחות שלוש פעמים, בכל פעם עלה בסוך מתכון אחר.
בסוף החלטתי פשוט להשאיר את זה כמו שזה, כי כנראה שלהקדמה פה יש פה קצב ופאנץ' נחבאים שעוד לא עליתי עליהם.
________________________________________________________________________________

חנוכה! הו חנוכה! הדלקת נרות, סביבונים, חנוכיות, לביבות, סופגניות, שמן ועוד שמן
הפסקה אפויה לאחרוחה המשפחתי,
איך אמר חמי~ אפילו סבתא לא מפסיקה לנשנש אותם!

________________________________________________________________________________



חייבים לבוא עם ידיים מלאות, שלא יבוא עלייך.ושלא יפתחו עין הרע

היא רק שנה נשואה וכבר יודעת לאפות הכל ולבשל, אבל בשר זה הוא מכין.

את עובדת עלי? אני רוקדת איתו! מה יהיה עם המשפחה הזו?

לכו לשוק תעשו כפרות, שלא יבוא השלישי.

סופרסטישיוס

יותר טוב שזה באותו שבוע.

והאיש שלך? לומד לבחינות.

תודה על העזרה באמת.

היא מבולבלת.

"היום יום חמישי, היה מזג קריר, לאורלי יש חתונה".

הגשם ניצח- סגרנו את הדלת.

סוריאליסטי כל כך שאני לא מצליחה להפסיק לצחוק.

__________________________________________________________________________

פשוטים פשוטים ומלאי רושם.
מקלות של רושם, פשוטים פשוטים, גם בהכנה וגם ברעיון, הכל ביחד, הסודהוא שילוב הטעמים.
 של קוקטיילים וארוחות בנות, בריאים אך גם טעימים ואפילו לא דיאטטים~גוואעלד!

אומנם קצת התעסקות, אבל אם אתם רוצי להביא משהו ממש שווה, וכזה שלא יפסיקו לשאול אתכם מה המתכון שלו- אלו המקלות בשבילכם!
__________________________________________________________________________

מצרכים:    (כ40 מקלות)

200-250 גרם גבינה קשה (אנחנו מדברים על גבינות צהובות למינהן)
200 גרם זיתים מגולענים
2-3 כפות סולת
2 שיני שום כתושות/כף שום גבישי(לא! אבקת שום)
ענף טימין
1-2 כוס קמח שיפון
2-3 כוסות קמח לבן/מלא
2 כפיות מלח
כף שמרים יבשים (או חצי קוביה טריים)
1.75-2 כוסות מים פושרים.

אפשרויות לגיוון/טבעון-
בלי גבינה
עגבניות מיובשות
אגוזי מלך
זעתר
בזיליקום
תבלינים שאתם אוהבים בלחם

אני יודעת שהרכיבים נראים לא מדויקים, הסברים יגיעו  מיד עם המתכון.



נתחיל עם התוספות והתבלינים.
נחתוך את הזיתים לחצאים, זה קצת ניג'וס ולא חובה, אבל זה עושה נעים בפה.
אבל תקשיבו רגע, בקשר לזיתים. אל תקנו את הכי פשוטים של מותג הבית, באמת, חבל! הזיתים עושים את המקלות האלה, הם נותנים טעם וטאצ' ובכלל, אז תשקיעו קצת.
מה זה קצת? אתם לא צריכים לקנות זיתי קלמטה מטורפים במליון שקל לקילו, אבל גם לא את הזיתים הכי פושטים. השחורים יוצאים יפה, אבל הטעם מצוין גם עם זיתים ירוקים- בדקתי! ואם יש רק זיתים עם גלעינים אז אפשר לקלף אותם עם סכין, זה מציק אבל אנחנו רוצים זיתים טעימים למקלות, אז נשקיע.
בקיצור נחצה את הזיתים ונשים בקערה.

נוסיף את הסולת ואת השום והטימין ונערבב קצת.
ככל התבלינים הם רשות, ככה שאם אתם לא אוהבים אפשר להוריד או לשנות. רק תעשו לעצמכם טובה ואם אין לכם שום או שום גבישי פשוט אל תוסיפו שום, זה יצא טעים עדיין, ואבקת שום תעשה את זה נורא ולא כיף. איך מבדילים? אבקת שום היא דקה ממש כמו קמח ובדרך כלל הופכת לגוש אחד אם היא לא בכלי אטום ללחות, שום גבישי הוא צהוב יותר ודומה במרקם לסולת.

מפרידים את עלי הטימין מהגבעול ומוסיפים, אם העלים גדולים קוצצים אותם מעט.
לגבי הסולת, אם אין לכם סולת בבית אז תקנו ותשימו בארון, זה טוב להמון דברים ומחזיק מלאנת'אלפים זמן, פה אפשר לשים במקום כמה כפות קמח, זה בגלל שהפואנטה היא לספוח את הנוזלים, זה הכל.

אם אתם רצים תוספות אחרות זה הזמן להוסיף אותן.


עכשיו, בואו נדסקס רגע את עניין הגבינה, אם אתם טבעונים אפשר פשוט להוריד אותה (איכס! טופו לא יעבוד פה!), ולהוסיף במקומה עוד זיתים או עגבניות מיובשות או אגוזי מלך שבורים גס.
אבל סביר להניח שאם קראתם עד לפה אתם לא טבעונים, ולכן אספר לכם שאפשר לשלב כמה סוגי גבינות, למשל Eמק וקשקבל, או צ'דר או כל גבינה עם טעם שאוהבים, אפשר גם לא לשלב. ת'אמת? זה יוצא להיט גם עם הצהובה הכי פושטית של מותג הבית בסופר הקרוב לביתכם.
אם ממש תרצו להקצין אני מאמינה שאפשר גם עם גבינה לייט, אבל כזו שהיא גבינה באמת ולא איזה שקר אחר.

אז נחתוך את הגבינה לקוביות בגודל חצי על חצי סנטים, זה לא חייב להיות מדויק, אבל זה גודל נחמד בפה.
נוסיף לקערת הזיתים.


ניתן לכל העסק הזה לנוח קצת בזמן שנכין את הבצק.
נשים את הקמח בקערה. יש סך הכל 4.5 כוסות קמח, אני ממליצה שלפחות אחת מהן תהיה קמח שיפון, ולפחות אחת לא תהיה קמח שיפון. חוצמזה כל שילוב שניסיתי יצא מעולה, לבן, מלא, יותר שיפון פחות שיפון, עדיין יצא טעים.
האמת? גם בלי קמח שיפון זה יוצא טעים, רק קצת פחות מיוחד.

נוסיף את השמרים: אם משתמשים בקוביה נמיס אותה קודם בכוס מים פושרים. (מים חמימים כאלה מהברז זה אחלה).
נערבב את השמרים עם הקמח, ונוסיף את המלח ובסך הכל 1.75 כוסות מים. אם יש לכם מיקסר או מכונת לחם או יצור פלאים שלש בשבילכם את הבצק אז תוסיפו 2 כוסות מיםסך הכל, הבצק הזה אוהב להיות דביק.

נלוש במרץ עשר דקות (אם לא במרץ אז באפריל, סתם נו, אם לא במרץ אז קצת יותר). אם הבצק ממש דביק ובלתי נסבל נסו לשמן מדי פעם את הידיים בשמן זית, או שמן אחר. אם זה עדיין בלתי אפשרי תוסיפו קצת קמח, אבל שוב, הבצק הזה אוהב להיות דביק, נסו לזרום איתו.
נוסיף את כל התוספות ונלוש עוד קצת עד שהן מפוזרות אחיד בבצק.


זה לא נקרא אחיד, מימין יש המון ומשמאל כמעט כלום, טוב?

אם לשנו במיקסר גם נשקיע ונעגל את הבצק, נשמן אותו ואת הקערה, נכסה בניילון נצמד וניתן לתוספות ולרכיבים להכיר ולהחליף רשמים וטעמים בזמן שהבצק שלנו תופח לו. זה יקח 45-60 דקות בערך.

משמנים
מעגלים
מתפיחים
נוציא את האוויר מהבצק, (נרביץ לו אבל לא חזק מדי) נרדד אותו לעובי שבין סנטימטר לחצי סנטימטר, ונתחיל לחתוך מקלות. אם יש לכם גלגלת פיצה זה ממש יקל עליכם את העבודה.

אני אוהבת לחלק את הבצק לשני חלקים ואז לרדד, כי השיש שלי קטן יחסית.
אבל פה- כל אחד ומה שנוח לו.

חשוב לקמח את השיש, ככה הבצק לא ידבק וזה גם יתן גימור יפה ומקומח ואותנטי משהו למקלות שלנו.


וככה זה עובד בתמונות:

נרדד

נחתוך


נעביר את המקלות לתבניות מרופדות בנייר אפיה, אני למדתי שאפשר לסובב אותם סביב עצמם, קצת כמו Bיסלי, ולקבל מראה קצת יותר מתוחכם.
שימו לב שאם המקלות ארוכים מדי, לא צריך להסתבך, אפשר לחתוך אותם באמצע ולקבל שניים במחיר אחד!

כדאי לשם לב שלא צופפנו יותר מדי, אבל לא צריך להקצין ברווחים, כי אז נצטרך מיליון תבניות, (כבר ככה לי זה לוקח 4 תבניות גדולות!)

ברגע שהתבנית הראשונה מלאה- נחמם תנור ל 220 מעלות צלסיוס, (זו לא טעות 220 מעלות) ועד אז ניתן לבצק להתרגל לזהותו כמקל ולתפוח.


נכסה את התבנית בניילון (אבל בלי שילחץ על הבצק!)
אני אוהבת לכסות את התבניות בשקיות סופר, הם לא לוחצות, לא נדבקות, ותמיד יש שפע מהן.
ברגע  שהתנור התחמם, נכניס את המקלות ל 7-12 דקות, בפעם הראשונה צריך להשגיח ממש, כי המעבר ממוכן לשרוף ממש מהיר, ובפעמים הבאות כשאני כבר יודעת כמה זמן לוקח להם להאפות אני פשוט מכוונת טיימר/שעון מעורר.

הם מוכנים כשהשחימו מעט, והגבינה נמסה.

רצוי ממש לחכות דקה ולהוציא אותם לצינון על רשת.

מה זאת אומרת אין לכם רשת צינון? אתם פשוט לא יודעים שיש לכם: אם יש לכם רשת גריל של מיקרו, עגולה כזו עם שלוש או ארבע רגליים היא אחלה רשת צינון, גם הרשת של התנור אם יש לה מעט הגבהה היא רשת צינון נהדרת, ואם לא כל אלה- אז נכון שיש לכם כיריים גז? ונכון שיש הגבהה כזו לסירים מעל הלהבות- הינה רשת הצינון שלכם!

למה זה חשוב בכלל? כי כשמוציאי מאפה חם מהתנור הוא משחרר אדים, ואנחנו לא רוצים שהם יהפכו לטיפות, ירטיבו לו את התחתית ויבאסו אותנו, רשת מונעת את הטיפות הזדוניות האלה.




אני אוהבת להגיש את המקלות עומדים בתוך סיר, אבל גם סלסלה או צלחת או כוסות או כל כלי אחר ישמח להם, באמת!

המקלות מחזיקים בכלי אטום כמה ימים, ועוברים יפה הקפאה, מומלץ לחמם מעט בתנור/גרילר/טוסטר אובן אם עברו יותר מיומיים מזמן האפיה.

הארות:
  •  המתכון הזה נמצא אצלי בכתב יד, אני לא זוכרת מי נתן לי או מאיפה העתקתי אותו, יש מתכון מאוד דומה אצל מה יש לאכול, ומשם גם למדתי לגלגל את המקלות, אבל לטל המקלות יוצאים יפים וסימטריים, ולי הם יוצאים עקומים להפליא.
  • אפשר לגוון בתוספות לפי מה שאתם אוהבים, מה שחשוב זה להוסיף אותן בסוף הלישה, ולדאוג שהן לא תשחנה בנוזלים.
  • האלבום של המתכון נמצא פה.
בקיצור ומהר ובלי להתבלבל:
חוצים את הזיתים, מערבבים אות עם הסולת והתבלינים (חוץ מהמלח), חותכים את הגבינה לקוביות, מוסיפים לזיתים.
שמים בקערה את הקמח, סך הכל 4.5 כוסות, מוסיפים שמרים, מערבבים, מוסיפים מלח ומים ולשים עשר דקות, הבצק אמור להיות דביק אז משתדלים ללוש אותו ככה.
מוסיפים את התוספות ולשים עוד שתי דקות עד שהן מפוזרות באופן אחיד בבצק, מעגלים אותו יפה, משמנים אותו ונותנים לו לתפוח 45-60 דקות עד שהוא מכפיל את הנפח.
מרדדים את הבצק על משטח מקומח, חותכים מקלות, מסבבים סביב עצמם ומעבירים לתבניות מרופדות נייר אפיה.
כשהתבנית הראשונה מלאה מחממים את התנור ל 220 מעלות צלסיוס.
רופים 7-12 דקות, עד שהגבינה מבעבעת והמקלות השחימו מעט, מוציאים, מצננים על רשת, מגישים בכלי יפה.
בתיאבון!

2 תגובות:

  1. נשואה או לא נשואה כשיש לך בלוג לאוכל את לא יכולה לבוא בידיים ריקות!
    והמקלות... מעולים!

    השבמחק


תגיב את זה, תגיב את זה
תגיב את זה כבר
תגיב את זה, תגיב את זה כבר