גרנולה עם תמרים ודברים טובים

את הראשון אני בולעת, בלי הפסקות, בלי לקחת אוויר.
והנה אני, בטיבט, בין נזיר עיוור לכפריה שלא יכולה לעמוד על רגליה, טועמת את הכפר שלהם, התה, האורז, האהבה.
בשני אני כבר מתחילה להאט, קצת על הארץ, קצת שירה.
הפסקה.
את השלישי אני כבר קוראת בחלקים. דרום אמריקה, אורוגוואי, ברזיל, ערים וכפרים. איטליה, גונדולות, ילדים. צמחי מרפא.
נושמת אותו לאט. בהפוגות.
איזה כיף שאפשר פשוט לשבת ולקרוא.
ולהשתדל לשמור עכשיו על קצב רגוע שכזה.

עכשיו צריך להתחיל לטפל באינבוקס, בפיד, בתגובות בבלוג, במשפחה, בחברים. לנחות לאט לאט לתוך השגרה ולנסות להכניס קצת רוגע.

אז מה היה לנו בזמן הזה? המון עומס, ולכן המון זמן בלי רשומות. מסתבר שכשחסר זמן ורוגע, ואין זמן לקרוא אז גם אין פנאי לכתוב, גם אם חומרי הגלם כמו מתכון ותמונות רק מחכים לצאת מהאלבום לרשומה. (אני מאמינה שיומם עוד יבוא!)
אז לכבוד החזרה, יש היום הרבה מה לדבר ולספר: על טו-בשבט ומהותו ומתכון לגרנולה כמובטח, על הבחירות,על חובזות, עמוד חדש בפייסבוק, וגם-הפתעות ומתנות! אחת חופשית לכולם בחסות האינטרנט ושלוש במיוחד לקוראי המסורים.
אז אחד אחד. נעבור על כולם.

ונתחיל בפרצופ-ספר

כלומר בפייסבוק. יש לבלוג עמוד פייסבוק חדש ודנדש . ממש נשמח אם תחבבו אותנו (LIKE), תעקבו אחרינו, ואם אתם בקטע של לשתף עם חברים אני ממש אתרגש, באמת! 

טו בשבט

השקדיה פורחת, או שבעצם עדיין לא, אבל מה הסיפור של הטו בשבט הזה בכלל?

אז טו בשבט הוא אחד מארבעת ראשי השנה שהכריזו עליהם במקרא. יחד עם ישוב ישראל מחדש החג גדל והתחדש והתחזקה המסורת של נטיעת אילנות, אבל.... צריך לשם לב! מי שמתחשק לו לטעת עץ בתקופה זו צריך להקפיד שהעץ ב"תרדמת". כיוון שאנחנו עוד בשיא החורף (לא להתבלבל בגלל השמש, קר!) גם לעצים קר, והם ישנים, הם גדלים פחות, לא נותנים פרי ומחכים לאביבי כדי להנץ וללבלב. לא סתם שרים השקדיה פורחת ולא ארץ ישראל פורחת- עצים לא אמורים לפרוח בחורף. לפחחות לא העצים המקומיים. אז בעצם נוטעים עץ שישן לו שנת יופי, וכשבעוד חודשיים בערך תישק לו השמש והוא יתעורר הוא יגלה את הבית המופלא שהכנתם לו, יעמיק שורשים ויגדל לתפארת. אם ממש רוצים לשתול משהו שיתן פרי מהר כדאי לנסות עציץ תותים בבית, זו העונה שלהם, ובתוך הבית לא קר מדי.

אבל אם ממש קר, או גשום, ואנחנו לא רוצים להוציא את האף החוצה? במקרה כזה, וגם בלי קשר, יש בטו בשבט מסורת נוספת, שהיא קצת פחות מוכרת, אך בעיני לא פחות חביבה- סדר טו בשבט! סדר טו בשבט הוא סדר ממש, כמו סדר פסח רק קצת שונה- מקשטים את השולחן בפרות (קראתי שנהוג לפחות 15 זנים ולהשתדל שיהיו מפרות ארצינו ומשבעת המינים), שותים 4 כוסות יין בצבעים משתנים- לבן שמסמל חורף וקור, אדום שמסמל קיץ וערבוב שלהם. (יין זה תמיד כיף!), ומספרים בשבח הפרות והעצים והירוק.

דוגמא לסדרי פסח יש כאו של צוהר, וכאן ממגזין אימגו.  אני אוהבת לחגוג סדר טו בשבט עם חברים, השילוב של היין, שירי ארץ  ישראל והומור עושה משהו טוב.

והנה מקבץ מתכונים ברוח החג:

• חזה עוף ופרות יבשים, מתוך הבלוג המופלא "תיק אוכל".
• סלט תרד פרות יבשים ופקאנים, מתוך הבלוג חמוציות.
• עוגת תנמרים ואגוזים בניחוח תפוז, מתוך הבלוג "המרכיב הסודי"
• עוגיות ביסקוטי טבעוניות, מתוך הבלוג הטבעוני SIV-FOOD.
• כדורי תמרים וקינואה, מתוך הבלוג הפרוזאי "דברים בעלמה"
• ישלכם עוד מתכונים מוצלחים? פרסמו בתגובות

חובזות או.... חלמיות או לא להיות

אז זה אומנם לא קשור ישירות לטו בשבט, אבל חובזות! חובזות! חובזות!.

אז מהי החובזה? זהו צמח מקומי, ירוק, ומופלא. ידוע גם בשמו העברי "חלמית" וכשהיינו ילדים קראנו לו "לחם ערבים". מעניין מאיפה השתרש השם הזה. החלמית היא שיח מאוד נפוץ, בערים, בכפרים ובכלל, נדמה שרק צריך חלקת עפר פנויה והחוביזה תגדל בה.  כשהיא מוציאה פרות הם טובים למאכל, ונראים כמו פיתה קטנה מפולחת לפלחים. בתור ילדה באשדוד הייתי מחפשת חוביזה רעננה ופשוט אוכלת את הפרי ישר מהצמח.

עכשיו זו תקופה מופלאה לחוביזות, הן תופסות גובה אחרי הסערה והגשם, ואז מצד אחד כבר עברו כמה ימים והעלים גדולים ויפים, אבל עדיין לא קשים, ומצד שני החרקים עוד לא זללו אותן, והן כבר מספיק גבוהות כדי לא לדאוג מכלבים שהשקו אותן.

אז איך קוטפים חוביזה? משתדלים למצוא חלקת חוביזות שהיא לא ממש על כביש ראשי, קוטפים עלים שנראים יפה ובלי חורים, משרים במים עם מלח או חומץ- כדי להפטר ממזיקים. ואז מכינים קציצות (עץבעיר), מרק (בייגלה), אפשר להתפרע על ניוקי (ביסים), למלא כמו כרוב, או להכין כל מתכון אחר שמכינים עם תרד או מנגולד. זה טעים ממש!

 חוביזות!

התמונות בחסות גוגל תמונות

גרנולה

- אבא! אבא! הגרנולה הלכה לאיבוד!
- אוי ואבוי, מה נעשה? מה תאכלי לארוחת ערב?
- אני לא יודעת, יש הרבה יוגורט בצלוחית, אולי אני אוכל אותו?
- אבל זה יהיה לך טעים?
- לא יודעת, אולי נוסיף קצת דבש?
- הנה, קישוטים של דבש. ועכשיו כדאי לך לערבב!
- יא! אבא ! מצאתי את הגרנולה! היא היתה מוחבאת ממש היטב מתחת ליוגורט!


עשרות פעמים שיחקנו את המשחק הזה, לפעמים רק עם גרנולה, לפעמים היה שם גם פרי. כשגדלתי למדתי גם לנשנש גרנולה ככה סתם, להטביע אותה בחלב, להוסיף אותה לסלט ואפילו טעמתי גרסא מלוחה שלה- אבל חיבתי תמיד למנה הקבועה, מן שילוש קדוש, גרנולה-יוגורט-פרי, אפשר להוסיף גם סילאן או דבש. טעים. הכי טעים עם תמרים, והרבה אגוזים, ופרות יבשים. למה? כנראה כי בגרנולה שסבתא היתה מכינה זה היה הפרי יבש היחיד, ולי חובבת המתוק היה משהו נעים בגרנולה הכמעט שרופה שלה, עם התמר שהיה קצת קשה וקצת דורש לעיסה, והייתי (על מי אני עובדת? אני עדיין!) דגה קודם כל את התמרים.


גרנולה בבית לא יוצאת בהכרח זולה יותר, אבל בעיני פשוט אי אפשר להשוות את הטעם.


רכיבים: (לצנצנת ממש ממש גדולה, 2-3 ליטר בנפח)

 הקדמה לרכיבים- יש המון מקום למשחק פה,כאן פירטתי אלו הכמויות שהשתמשתי בהן לגרנולה הזו, תוך כדי המתכון אפרט מלאנת'לפים אפשרויות גיוון, אז כדאי לקרוא את המתכון עד הסוף לפני שניגשים לתבלינן הקרוב וקונים רכיבים. יחס הקסם שלי הבסיסי שלי הוא בדרך כלל בערך 1 כוס פירות יבשים, 0.75 כוס אגוזים ,2 כוסות קוואקר, מלח ותבלינים, שתי כפות ממתיק, שתי כפות טחינה, ו 2 כפות מים.

500 גרם שיבולת שועל לא גרוסה (עונה גם לשם קוואקר)
200 גרם אגוזי מלך
100 גרם שקדים
50 גרם שקדים מולבנים פרוסים
100 גרם צימוקים שחורים
70 גרם חמוציות
10 תמרים בינוניים מזן מג'הול
50 גרם גרעיני חמניה
50 גרם גרעיני דלעת
1/3 כוס סומסום
1/3 כוס טחינה
1/3 כוס סילאן
0.5 כוס מים
05 כוס מיץ לימון (מיץ מלימון אחד)

0.5 כפית מלח

1 כפית מסלה

0.5 כפית קינמון

אני אוהבת בגרנולה שיש לי אותה כמות (נפח) של שיבולת שועל ותוספות, ואני בונה אותה בהתאם. אני גם ממש לא אוהבת בננות יבשות (הפריכות- לא הרכות), ובוטנים, אז הם לא יגיעו אלי לגרנולה, אני משתדלת לשמור על היחס שפירטתי בתחילת המרכיבים, וזה טעים לי, אתם יכולים לשחק ואחרי פעמיים שלוש תצאו את יחס הקסם שלכם.

מכניסים לשקית את השקדים השלמים ואגוזי המלך, וחובטים בהם קלות עם פטיש. אנחנו רוצים לשבור אותם רק קצת, ל2-3 חלקים כל אחד ולא יותר. אפשר להחליף אות בכל אגוז שהוא: לוז, מקדמיה, קשיו, פקאן, לפי מה שיש ומה שאוהבים, לא אוהבים? תשמיטו.  כנ"ל גם לגבי הגרעינים- רוצים פשתן כי זה בריא? אהלן וסהלן, לא אוהבים גרעיני דלעת? פראיירים, תשלחו אותם אלי!

בוחרים קערה גדולה, שופכים אליה את האגוזים, הגרעינים, השקדים השבורים, השקדים המולבנים והסומסום, מוסיפים את שיבולת השועל.

מחליטים אילו פרות יבשים יכנסו לקליה בתנור הלוהט, באפן כללי לא מומלץ לקלות אותם- הם יוצאים יבשים ואפילו שרופים וזה די מבאס, אני כן אוהבת לקלות את התמרים כי זה  מזכיר לי את הגרנולה של סבתא, והם פרות יחסית גדולים ועסיסיים ולכן מתמודדים עם זה בגבורה. נסו פעם ותחליטו מה יותר טעים לכם.

ועכשיו לטיפול בתמרים:

קודם כל כדאי לבחור תמרים יבשים שהם יחסית עסיסיים, מג'הול הוא אחלה לזה (בעיני בעיקר לזה- כי הוא קצת מתוק מדי) גם תמר אמרי יכול ללכת, אבל ממנו צריך כמות קצת יותר גדולה. השיטה הטובה לבחור היא לטעום תמר כשקונים, אם זה בשוק או אצל תבלינן תבקשו ויתנו לכם בשמחה. התמר צריך להיות דביק ורך ולא קשה ונגיס.

פעם מזמן עבדתי בתמרים, ולמדתי כמה מהר הם מגדלים תולעים, ולכן אני שומרת אותם במקפיא. האמת גם שכשהם יוצאים ישר מהמקפיא הם יציבים ופחות דביקים והרבה יותר קל לחתוך אותם, אני קודם כל חוצה אותם כך שהחרצן נשאר בצד אחד, אז מוציאה את הגרעין וחותכת כל חצי ל 3-4 פרוסות.

את התמרים מוסיפים לקערה עם החומרים היבשים.

מערבבים בקערית את המים, הטחינה, הסילאן, הלימון, המלח והתבלינים.
אפשר גם בלי להמתיק, אבל יש משהו בהמתקה שמדגיש את הטעמים. אפשר גם להמתיק עם רכז תפוחים, או דבש, או סוכר באותה הכמות. אם בוחרים בסוכר כדאי לערבב אותו קודם עם הלימון שימס.
אני אוהבת לתבל בעדינות, עם תערובת מסלה הודית, אפשר גם סתם עם קינמון, או עם כל תבלין "מתוק" כמו צפורן, מוסקט, הל או זנגוויל.
הטחינה הזאת עושה שני דברים- קודם כל היא יוצרת גושים קטנים וקראנצ'יים בגרנולה, וזה כיף, הקסם השני שהיא עושה זה לתת נגיעה עדינה ממש עם טעם של חלווה לגרנולה, למדתי להוסיף אותה מאחותי שאוהבת לחתוך פירות, להוסיף גרנולה, וכמה כפות מים ולאכול את זה ככה, זה נשמע לא משהו אבל המים הופכים לרוטב סמיך ועשיר בזכות הטחינה וזה ממש ממש טעים!

מוסיפים את התערובת לקערה ומערבבים היטב שיצפה את הכל, זה לא צריך להיות ממש רטוב, אבל כן קצת לח.

מחממים תנור ל 160 מעלות, ואם יש טורבו מה טוב! מרפדים שתי תבניות בנייר אפיה, מפזרים עליהן את הגרנולה, מכניסים לתנור וכל 7 דקות מערבבים היטב כדי שלא ישרף בקצוות ויקלה באופן אחיד. זה יקח בערך 30-40 דקות עד שהגרנולה תזהיב לה ותפיץ ריח משגע.

מוציאים את הגרנולה מהתנור, ומוסיפים את שאר הפרות היבשים,
אני חושבת שצימוקים וחמוציות זה טעים,וקוביות תפוחים זה מגניב, אבל בכללי פשוט תזרמו על מה שטעים ונעים.
חשוב להוסיף את הפרות כשהגרנולה עוד חמה, זה גורם לטעמים להתערבב.

במשך השעה הקרובה כל כמה דקות נערבב את הגרנולה, כדי שהשכבה התחתונה לא תירטב מהאדים ותאבד את הקריספיות. ואם אתם לא מנשנשים משהו אצלכם מקולקל, רק תשתדלו להשאיר קצת לאחר כך.

מאחסנים בצנצנת סגורה היטב.

• אל תוותרו על המלח, הוא מאזן ונעים ומוסיף המון.
• יש שמועה שאפשר לקלות גרנולה גם במיקרו, לפזר בשכבה על צלחת, ולהפעיל כל פעם לדקה ולערבב בין לבין. לי אין מיקרו, אז אולי תנסו ותספרו לי בתגובה אם זה עובד? יש לזה ממש יתרון בעיני כי אפשר להכין כמות קטנה בכל פעם, וזה לא "ממש פרויקט"
• אם ממש חשוב לכם כמות קטנה וטריות אפשר לקלות גם במחבת, אבל זה פחות עובד עם הסילאן והטחינה, הם נדבקים, אז אפשר פשוט לקלות בלי לתבל.
• אני מוסיפה את הגרנולה לסלט, מכינה ממנה עוגיות או אפילו לפעמים מוסיפה אותה למרק כתום בתור קרוטונים. אז אני מופרעת, אז מה?
• מה ההבדל בין גרנולה למוזלי? מוזלי לא קלוי, גרנולה כן.
• כדאי להחזיק את התבנית עם מגבת, אחרת מתפזרת לכם גרנולה על הרצפה של המטבח, ואז צריך לאסוף מהר את הצימוקים, והכלב מביט בך במבט נוזף שת זוזי כי לא נעים לו לנקות את הרצפה כשאת כאן. (אוספים את הצימוקים כי הם לא טובים לכלב- בצימוקים וענבים יש איזה חומר שיכול להרוג כלבלבים).
• אני ממליצה על קניה של פרות יבשים תבלינים אצל התבלינן (חנות התבלינים) הקרובה לביתכם, או אפילו עדיף בשוק, ככה הם פשוט טריים יותר וטעימים יותר מאשר אלו שבסופר, ויש סיכוי לא רע שגם זולים יותר.(חוץ מהשבוע, כי יש מבצעים לטו בשבט בסופרים)

בקיצור ומהר בלי להתבלבל
מחממים תנור ל 160 מעלות, עדיף על טורבו אם יש. שוברים את האגוזים והשקדים. בקערה גדולה שמים את כל האגוזים, הגריעינים ושבולת השועל. קוצצים תמרים ומוסיפים לקערה. מערבבים את התבלינים, הטחינה, הסילן, המים,המלח והלימון, מוסיפים לקערה ומערבבים היטב. מרפדים שתי תבניות בנייר אפייה, מפזרים עליהן את הגרנולה, מכניסים לתנור, מערבבים ובודקים כל 7 דקות עד שמזהיב (30-40 דקות סה"כ), מוציאים מהתנור, מוסיפים את שאר הפרות היבשים, ומערבבים כל כמה דקות עד שמתקרר, מאחסנים בצנצנת.
בתיאבון!!!

ותודה לאדון בלון המדהים על התמונה הזו!

 על הבחירות-

יש המון אדישות ברחוב, אנחנו שוכחים שמי שיהיה בממשלה הבאה וכמה כוח יהיה לו ישפיע ישירות על כל אחד מאיתנו, על המשפחה שלו, על הבריאות שלו. ולכן בבקשה, לכו להצביע.

יחד עם האדישות הופכת נפוצה תופעה נוספת- אנחנו שוכחים לבדור על מה ולמה אנחנו מצביעים, ולמי. אנחנו מצביעים לפי מה שנראה, לפי מי שמדבר יפה ושוכחים לבדוק מי עומד אחריו. זה הזמן להשקיע שעה-שעתיים ולחשוב למי באמת אנחנו רוציםם לתת את הקול שלנו, יש פה אוסף אתרים ושאלונים שיכולים לעזור ולעשות קצת סדר:

איך נדע למי להצביע?

• מצפן הבחירות הישראלי, של המכון הישראלי לדמוקרטיה- ממקם אתכם על מערכת צירים בין המפלגות, לפי רצף של כ30 שאלות בנושאים הבוערים. 
• הבחירומטר, של הסדנא לידע ציבורי וכנסת פתוחה, מעולה פשוט ונוח כמו שמתאים להם.
• למי להצביע, של מאקו-מציע לכם כמה מפלגות ומציין מה מידת ההתאמה של דעותיכם אליהן.
• שאלון בחירות של "עורו"- לפי עד כמה אתם מזדהים עם ציטוטים הוא ימקם את שייכותכם הפוליטית, זה קצת ארוך ומתיש אבל החל מהשאלה ה 25 אפשר לקפוץ לתוצאות עד כה. דוקא מעניין הקטע עם הציטוטים!

וקצת מידע על הבחירות באופן כללי:

• הסדנא לידע ציבורי- עמותת הסדנא לידע ציבורי, פועלת להגברת מעורבות הציבור בחברה ובמדינה, על ידי איסוף, פתיחה והנגשה של מידע ציבורי וידע אזרחי. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות וקוד פתוח, פעילים ושליחי ציבור פועלת הסדנא ל"שחרור" המידע הציבורי ולתמיכה במערכות עיון, ניתוח ולמידה שיפיקו ידע ציבורי.וכמובן שיש גם פרצופספר.
• כנסת פתוחה, אתר מדהים מבית הסדנא לידע ציבורי, יש בו כל כך הרבה כלים שימושיים, ניתוחים של חוקים, ח"כים ופעולתם, מפלגות, אג'נדות, חלק מההצגות גרפיות, כולן יפות ובהירות. דף הפייסבוק שלהם נמצא כאן.
• בטל בשישים- בלוג המספק תחזית פשוטה להבנה של הרכב הכנסת והגושים על פי תוצאות סקרים.
• הפלוג- הבלוג הפוליטי של טל שניידר, עם המון מידע על מערכת הבחירות, אוסף של כל הסקרים שהתפרסמו וניתוחים פוליטיים.
• אוסף קישורים לקראת הבחירות של הבלוג אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי

הפתעות ומתנות!

אז לבלוג יש דף פייסבוק חדש ונחמד, ולרגל ההשקה, ןלרגל טו-בשבט אני מתלהבת ומחלקת הפתעות!

קודם כל, מתנה שקיבלתי גם אני דרך הרשת ואני רוצה לחלוק אותה איתכם: פוטושופ חוקי וחינמי! באמת ממש! ובודאי עכשיו אתם חושבים לעצמכם שמשהו פה לא מסתדר... אז זה מה שאני חשבתי, אבל אה הא! אדובי באמת נדיבה וחולקת שלל תוכנות בחינם בלינק הזה, אבל אלו גרסאות קצת מיושנות. בעיני העיקר שהן עובדות. תהנו!

והנה שלל הפתעות ממני, לכבוד החג והפייסבוק והעובדה שאני אוהבת את הבלוג הזה ואת העיסוק בו אהבה אמיתית, איך מקבלים הפתעה? מחבבים (LIKE) את דף הבלוג בפייסבוק, משתפים את התמונה, או את הבלוג, כותבים איזה מן הפרסים הכי תרצו  ונכנסים להגרלה. יכולים להשתתף אנשים רק בגבולות ישראל, אחרים יכולים להמליץ עלינו סתם (ושוב, אני אתרגש באמת!).

מה הפרסים?

• צנצנת גרנולה טעימה ממש כמו זאת שבתמונות פה.
• גן אדן- אדנית תבלינים אקולוגית וממוחזרת לגידול תבלינים בתוך הבית- כי אם לא שותלים עצים לפחות יהיה משהו ברוח החג!
• מעמד טבעי לכרטיסי ביקור. (אולי אצליח להעלות תמונה בהמשך).

רוצים להגדיל את הסיכוי שלכם לזכות? ספרו לנו מה תהיו מוכנים לתרום או לתת בתמורה לפרס. (כובע? עוגה? תבשיל? חיבוק? להשמיע קול של פיקאצ'ו? אגרטל? סדנא? הכל הולך!)
אין לכם פייסבוק? לא נורא, הגיבו כאן למטה במקום לחבב ולשתף.
ההגרלה תיערך ביום ראשון הבא, ה27/01/12, על ידי שליפת שפנים פתקים מכובע. והתוצאות תתפרסמנה כאן.

כל ההפתעות הן שלי ובמימוני, אין כאן פרסומות סמויות או ספונסרים.

ככה תראה האדנית כשהיא תהיה גדולה

צאו להצביע!