יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

סופגניות ריקוטה

מהר מהר, סופגניות מעולות לפני שייגמר החג!

(ואני מתנצלת, הפעם המתכון ממש לא טבעוני)

הן כל כך מעולות שהייתי חייבת לשתף, יש אומנם רק עוד שלושה נרות אבל הם הכי חגיגיים, וחוץ משירים ולביבות סופגניות הן תוספת האווירה המושלמת, ובאמת שהחלק הכי מסובך הוא הטיגון (ולדאוג שתהיה ריקוטה).

ביום שני נפטרה ענת גוב. אני לא יודעת איפה ענת תופסת אתכם אבל אני מאוד אהבתי אותה. ומאוד  נעצבתי מהידיעה.
מי שיכלו להבין אותי ולנחם לא ענו לטלפון, האיש שלי הרים גבה ואמר "טוב".
ואז הכנתי את הסופגניות הללו. והן כל כך פשוטות, לא כבדות וטעימות שהן המתיקו לי את הערב.
ואני נשבעת שהן יוצאות מעולה. זה מקסימום טעם מינימום מאמץ, באמת, תנסו, זה שווה.


סופגניות ריקוטה

מגיעות במקור מכאן.

מצרכים  (כ 25 סופגניות קטנות)

1.25 כוסות קמח
1 שקיק אבקת אפיה
0.25 כוס סוכר
250 גרם ריקוטה, או טבורוג.
3 ביצים
1 כפית וניל
1 כפית גרידת לימון/תפוז
1 כפית ויסקי/ברנדי
(0.25 כוס חלב/מיץ תפוזים אם משתמשים בריקוטה תוצרת בית- הסבר בהמשך)

שמן קנולה לטיגון
גזר לטיגון
אבקת סוכר לפידור.



רגע מילה על הריקוטה במתכון.
חבילת ריקוטה עולה בסופר 15-25 שקלים. זה המון! ואותי זה מעצבן.
אותי גם מעצבן שהסופגניות דורשות משהו מעבר למה שיש לי תמיד בבית. אז ניסיתי למצוא אלטרנטיבה נעימה יותר, פה בתמונה למעלה יש שלוש גבינות שנוסו, ולהלן המסקנות:

 הגבינה העליונה בצלחת היא פשוט גבינה לבנה. היא זולה וזמינה אבל הסןפגניות איתה יצאו לא מוצלחות. הבלילה יצאה דלילה מדי, להוסיף קמח לא עזר וזה לא היה זה.

הגבינה מימין למטה היא ריקוטה תוצרת בית. היא קלה מאוד להכנה, ומאוד זולה (2 שקיות חלב עולות עשרה שקלים). מ 2 ליטר חלב ושתי כפות חומץ יוצאת גבינת ריקוטה מעולה אם כי מעט יבשה. זה מגניב כי אפשר להכין בדיוק באותו אופן גם מחלב סויה, ואז מצאנו פתרון מעולה גם לרגישים ללקטוז!
איך מכינים כזו אפרט בהזדמנות קרובה, ובינתיים יש את ההסבר של מאיה מבצק אלים (שמשתמשת גם בריוויון) ואת ההסבר הזה.
הסופגניות יצאו טעימות איתה, אבל הבלילה היתה מעט יבשה ולכן צריך להוסיף בערך רבע כוס נוזלים. (זה יכול להיות מיץ תפוזים להעשרת הטעם, חלב או מים)

הגבינה משמאל נקראת טבורוג. היא עשתה עליה מרוסיה, והיא מאוד נחמדה. יש טבורוג מומתקת וטבורוג נייטרלית. היא מאוד דומה לריקוטה אבל קצת יותר גסה במרקם ובטעם. היא מעולה לעוגות גבינה, נהדרת בסנדביץ ותזרום גם בפשטידה. אני קונה אותה במעדיניה בסופר, ואז היא עולה קצת פחות מ 5 שקלים ל 100 גרם, אם לא מעניין אתכם ההכשר ויש לכם מעדנייה רוסית באזור תוכלו לרכוש אותה שם בכמעט חצי מחיר. אם אתם לא יודעים לבטא את זה (וקרוב לודאי שאתם לא, גם אני לא מצליחה) תגידו שאתם מחפשים גבינה רוסית רכה שלפעמים יש בה צימוקים. זה מה שתמיד עובד לי.

המסקנה שלי היא שעם ריקוטה קנויה, ריקוטה ביתית או טבורוג הסופגניות ממש מוצלחות. על הגבינה הלבנה הייתי מוותרת.


יאללה לעבודה!
בקערה בינונית מערבבים את הקמח אבקת האפיה והסוכר, מוסיפים את הגבינה, הסיצים, הוניל הויסקי והגרידה.
את הלימון/התפוז פשוט מגרדים על פומפיה(בעברית מיגרדת). אם רוצים גם לאכול או להשתמש בהם אז קודם כל מגרדים ואחר כך מקלפים.
מערבבים היטב עד שאחיד.

ממלאים סיר בשמן, השמן צריך להיות בעומק ארבעה סנטימטר לפחות (שלוש אצבעות) וכדי שלא ישפריץ עליכם ותיכוו מומלץ להשאיר לפחות ארבעה סנטימטר רווח מקצה הסיר אם לא כפול מזה.
 (זה בדרך כלל דורש ליטר שמן בערך, תלוי מה קוטר הסיר).

מדליקים אש גבוהה.
חותכים כמה פרוסות מהגזר וזורקים לשמן, זה יגרום לו להתחמצן יותר לאט, שמן שהתחמצן ישנה את הצבע שלו לכהה יותר והוא לא כל כך בריא.
אם יש מדחום סוכר אפשר להשתמש בו ולאזן את טמפרטורת השמן בסביבות ה 180 מעלות.
אם אין מדחום, נטבול  ידית של כף בשמן ונרצה שהבועות יראו בערך כמו בתמונה הבאה, פחות מזה זה קר, יותר  מזה זה חם מדי.
















עכשיו מכינים סופגניית נסיון.
בעזרת שתי כפות והרבה זהירות מכניסים סופגניה ראשונה לשמן. היא תשקע לרגע  וזה בסדר, ואז תצוף. אם היא יצאה עגולה ויפה היא גם תתהפך מעצמה, אם לא אחרי שתי דקות בערך צריך להפוך אותה. ואז שוב להפוך אחרי שתי דקות בערך.
היא צריכה להיות די שחומה. (תסתכלו על התמונה הראשונה  ברשומה כדי לקבל מושג).
נדוג אותה מהשמן בעזרת כף מחוררת,  נספוג עודפי שמן עם נייר סופג. נספור עד שלוש ונטעם לבדוק שהיא מוכנה.
אני חושבת שלא מוכן זה הכי טעים, אבל אני יודעת שרוב העולם לא מסכים איתי, אז אני אגלה איך בודקים שמוכן: אם יש בצק רטוב ונוזלי באמצע זה לא מוכן!!! (גאון שכמותי...) ואז נדע שאת הסופגניות הבאות נטגן דקה יותר.

ככה מכניסים סופגניה לסיר

מטגנים את כל הסופגניות.
כדאי לשם לב שהשמן לא מתקרר מדי או מתחמם (לפי הבועות סביב הסופגניות) כי אז הן יכולות לצאת ממש יבשות או שרופות מבחוץ ולא מוכנות מבפנים.
אם הסופגניות יוצאאות עגולות, וקרוב לודאי שהן תצאנה, אז הן תתהפכנה לבד, כמו הסופגניה כאן למטה בתמונה,
ואז לא צריך להפוך אותן.



מספיגים עודפי שמן, ומה שנשאר זה לפדר אותן באבקת סוכר, אפשר גם להזליף ריבה, דבש או מייפל. 
יאמי!



בקיצור ומהר בלי להתבלבל:
מערבבים את כל החומרים בקערה, מחממים שמן (מוסיפים לשמן כמה פרוסות גזר), מטגנים, מפזרים אבקת סוכר.

כל כך פשוט שזה הכל במשפט אחד.



(הספר "תאונות" של יעל הודיה ממש נחמד, אם תהיתם, וסיימתי אותו כך שאפשר להשאיל.)



עכשיו אם בא לכם עוד קצת תמונות, לכל רשומה בבלוג יש אלבום בגוגל פלוס. של המתכון הזה נמצא פה.



חג אורים שמח!

3 תגובות:

  1. אוח, איזה כיף כאן איתך!

    אני יודעת שכבר מזמן לא חנוכה, אבל רציתי להציע - את מכירה את הגבינה "טוב-טעם"? גם היא גבינה כחושה (5%), בעלת טעם נייטרלי והיא נהדרת לבישול ואפייה. מומלץ!

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מכירה, נראה לי שהיא תצא קצת יבשה מדי, ונכון להיום היא גם כבר לא זולה. אני יכולה להבטיח לך שבחנוכה הבא אני אנסה!!!!

      מחק
  2. עברה שנה, והמתכון הזה מנצח שוב!
    הכנו כבר פעם אחת ועכשיו שוב - מזל שחנוכה הגיע!
    אורי

    השבמחק


תגיב את זה, תגיב את זה
תגיב את זה כבר
תגיב את זה, תגיב את זה כבר