יום שבת, 1 בדצמבר 2012

שמרים וקינמון


1...2....3... מתחילים. 

(לכל מי שתוהה מה למה ואיך- מוזמן להכנס ל "אז מה אני עושה פה בכלל?" מצד שמאל ולשוטט קצת.)


אני אוהבת ארוחות שישי גדולות, כאלה שיש בהן הרבה אוכל, אוסף אנשים (כלומר לפחות עוד שניים שלושה אנשים) וקצת תחושה של חגיגיות.,  כי בכל זאת, לא כל יום מציינים את סוף השבוע.

השבוע באה לארוחת שישי המשפחה שלי, שזה אומר אבאמא, אחותי וסבתא. (יש גם אח~אבל הוא יצא לחגוג).

כשאמא באה לארוחה אצלי זה אומר שצריך לרוקן את המקרר ולהכין קופסאות ריקות, והרבה מהן. זה גם אומר מאבק עיקש ביני לבינה, מי תכין מה. הרי אין צורך שביתה היקרה תבזבז משלה, אמא תדאג לכל, ולאוכל לשבוע שאחרי גם. אבל, אבל אמא, אני שומעת עצמי מנסה בכל זאת בשיחת התיאום השבועית, גם אני יכולה להכין משהו! ואני יכולה לשמוע את הגלגלים של אמא שלי עובדים, בכל זאת אמא באה להתארח אצלי, ואני יכולה להכין משהו אם הוא לא יהיה מדי יקר, מדי מטריח או משהו שהיא תכננה להכין. איזה מזל שאני שוכחת להודיע לה על חלק מהדברים שאני מכינה!

סיכמנו שאני מכינה סלט כרוב ומג'דרה. (יש! שני דברים! בסוף תסכים שאכין את כל הארוחה!) ואני הוספתי קינוח טבעוני מלא שמרים וקינמון וטעים, כי צריך לשמח את אחותי, והיא כבר חגגה טבעונולדת.

מאפה שמרים קינמון 

אז המאפה הזה מסתובב בהרבה גרסאות כבר במשך כמה חודשים בין הבלוגים ברשת, יש גרסאות עתירות ביצים כמו זאת של מתכוניישן ושל קפה ויפה, הגרסא שלי טובענה ממתכונים שנראים טעימים  שקיבלה השראה מהחלוצה.
ויאללה, לעבודה:

רכיבים:     (לשתי תבניות אינגליש קייק)
2.5 כוסות חלב סויה
100 גרם רסק תפוחים
1 כוס שמן קנולה (או שמן ניטרלי צמחי אחר)
1.5 כוס סוכר
2.5 כפיות שמרים יבשים
5 כוסות קמת מלא
2 כפות גלוטן (לא חובה)
0.5 כפית אבקת אפיה
0.5 כפית סודה לשתיה
2 כפיות מלח
3 כפות קינמון




מכנסים לסיר קטן את חלב הסויה יחד עם רסק התפוחים וחצי כוס שמן וחצי כוס סוכר, (בשאר הסוכר והשמן נשתמש אחר כך) מחממים עד לרתיחה, מוודאים שהסוכר נמס ומקררים. כדאי שלא תיפול לכם הכף פנימה כמו שקרה לי כי זה קצת מבאס לדוג אותה.

בינתיים בקערה גדולה שמים 4 כוסות קמח, גלוטן (אם יש לכם, לא שווה לקנות במיוחד) ושמרים ומערבבים שהשמרים יתכסו. כשהסיר והתערובת התקררו מספיק  מוסיפים גם אותם לקערה ומערבבים. (תכניסו אצבע- אם לא חם לה זה בסדר, אם האצבע לא תמות גם השמרים לא ימותו).
זה דביק ועיסתי ודליל וממש לא נועד ללישה וזה בסדר. נכסה וניתן לשמרים להתעורר לאט לאט ולעבוד קצת, איזה שעה.


אחרי שעה מוסיפים מלח, אבקת אפיה וסודה לשתיה וחצי כוס קמח (אני מודדת רק את המלח בכפית מטבח רגילה, שהיא קטנה מכפית סטנדרטית, אבל אני רגישה למלוח במיוחד), ומתחילים ללוש. אם יש לכם מיקסר זה יהיה פשוט, אם לא- הבצק ממש דביק, תתאזרו בסבלנות. יכול להיות שתצטרכו להוסיף עוד חצי כוס קמח, זה בסדר, אנחנו רוצים  שהבצק ישאר מאוד גמיש ודביק כי קמח מלא מאוד מאוד אוהב נוזלים. אני לשה במיקסר עשר דקות, בידיים הייתי לשה עשרים.

אחרי שלשנו נשמן את הקערה, נחזיר את הבצק, נכסה בשקית סופר או ניילון נצמד ונאשפז במקרר למשהו בין שעה ללילה.

אני מתנצלת על איכות התמונות, הטלפון שלי אשם. מצלמה תגיע בהמשך הרשומה.


אז ככה הבצק נראה אחרי כמה שעות, נלוש אותו קצת ונרדד, בצק קר אוהב שעובדים איתו על השיש, כי ככה הוא פחות מתחמם ונשאר נוח לעבודה. מה שכן אם הבצק עוד קצת נדבק מומלץ לשמן את השיש עם כף-שתיים של שמן ולא לקמח, כי קמח ייבש לנו את הבצק ואנחנו רוצים אותו רך.
מרדדים את הבצק למלבן בעובי בערך סנטימטר, זה לא נורא כל כך אם המלבן קצת אליפטי.
כשיש לנו מלבן משביע רצון משמנים אותו היטב. אני עשיתי את זה בפעמיים עם חצי כוס שמן, בפעם הראשונה השמן נספג ובפעם השניה הבצק נהיה מבריק. אפשר עם מברשת אפיה אבל הכי כיף בידיים!
מפזרים את כוס הסוכר הנותרת והקינמון, על הבצק, אפשר לערבב אותן קודם ואפשר לפזר בשכבות: קינמון- סוכר- קינמון
שתי האופציות יהיו בדיוק באותו טעם בסוף, באמת!


עכשיו החלק המסובך. איך מכניסים את זה לתבניות?
 קודם כל מרפדים אותן בנייר אפיה, ומשמנים אותו מעט, זה כדי שבטוח שום דבר לא ידבק ויהיה קל לחלץ אותן בסוף.
נחתוך את המלבן היפה שלנו ל5-6 רצועות ברוחב 5-6 סנטימטר, ונערום אותן יפה יפה אחת על השניה, לסוכר ולקינמון יש נטייה לברוח בשלב הזה, רצוי לא לוותר להם ולפזר אותם חזרה על הרצועה שהם ברחו ממנה.
עכשיו את הערמה הנאה שלנו נפרוס לקוביות, ואת הקוביות נעמיד בתבנית. (יש תמונות שממש מבהירות את התהליך אצל החלוצה.) חשוב מאוד לא לדחוס את הפרוסות. אם נשארו כמה פרוסות בלי מקום אפשר לזרוק אותן או לאפות בנפרד ולאכול ליד הקפה. את הסוכר והקינמון שנשארו על השיש כדאי לפזר מעל התבניות, זה יוצא קריספי וטעים.



עכשיו כשהעוגות מחכות בתבנית זה בדיוק הזמן לחמם את התנור ל 180 מעלות, לתנור שלי זה לוקח  קצת פחות מעשרים דקות, שזה זמן נפלא לתת לעוגות לתפוח.
מכניסים לתנור לבערך 40 דקות, אנחנו לא רוצים שהסוכר מלמעלה ישרף ובגלל זה נבדוק אחרי עשרים דקות אם צריך לכסות את העוגות בגג אלומיניום.
וזהו, להוציא מהתנור, לצנן קצת, ולהוציא מהתבנית, איזה קטע, העוגה כבר פרוסה לפרוסות!!!

הי תראו, אחותי הגיעה עם מצלמה!


הערות והארות
  • לגרסא לא טבעונית אפשר להחליף את חלב הסויה ורסק התפוחים בחלב וביצה, ואת השמן במילוי לחמאה. 
  • אצלי במשפחה אופים רק עם קמח מלא, זה לא מחייב אתכם בכלל , אם תרצו להחליף לקמח לבן פשוט הורידו חצי כוס מהנוזלים.
  • רגע על גלוטן- הוספה שלו לקמח מלא הופכת את הבצק נוח יותר לעבודה ומשפרת את התוצאה הסופית, אם אין לכם גלוטן בבית אל תטרחו במיוחד, פשוט הוסיפו עוד קצת זמן לישה. אם אתם עובדים עם קמח לבן לא צריך גלוטן.
  • סודה לשתיה- דומה בפעולה לאבקת אפיה אבל קצת אחרת, אם אין לכם סודה  אפשר פשוט להוסיף במקומה אבקת אפיה.
  • שמן- חמותי טוענת שמרגרינה היא השטן של האוכל, ואני נוטה להסכים איתה, ככה שאני מעדיפה להשתמש בשמן.  יכול להיות שיש תחליפים מקוקוס או עניינים אחרים שיעשו את העבודה יותר טוב, אבל בינתיים אין לי כאלה במזווה. בכל מקרה כשמשתמשים בשמן כדאי להשתמש בשמן נייטרלי בלי טעם מובהק כמו שמן קנולה, ולא בשמן סויה או שמן זית שישאירו טעם דומיננטי.
  • ככלו שיש יותר נוזלים בבצק הוא דורש יותר זמן אפיה, אם אתם אופים עם קמח לבן ופחות נוזלים אז כדאי להתחיל לבדוק אם העוגה מוכנה בערך חצי שעה אחרי שהיא נכנסה לתנור...
  • וזה פעם ראשונה שאני כותבת רשומה, ואני מלאה בחששות, אז אשמח לתגובות והארות, בסדר? 

אצלי העוגה נגמרה תוך עשר דקות, ואז סבתא שלי ביקשה ויסקי.
טוב שיקרתי, חמש דקות מרגע שהתחלנו לאכול. מזל שהיו שתיים.




11 תגובות:

  1. תתחדשי!!!
    בלוג כתום ושמח, איזה כיף :)
    הייתי מציעה לך להגדיל יותר את התמונה הסופית (וגם את השאר אפשר, אבל בעיקר אותה). ובנוסף, לעשות בסוף איזה רשימונת נוחה להוראות הכנה, כדי שיהיה אפשר להדפיס/לכתוב ביד בלי לגלגל כל פעם מעלה-מטה :)

    חוצמזה, אני מתנדבת להיות הצלמת הרישמית שלך, אם תרצי. ואם תבואי לאשרם.
    ו- אני מתנדבת להיות הטועמת (!!!) הרישמית של הבלוג שלך, והוו!!

    השבמחק
    תשובות
    1. הוגדלה התמונה, ולקחתי לצומת לבי!
      ונראה אותך מגיעה לכל פעם שצריך לצלם!

      מחק
  2. קודם כל תתחדשי ושיהיה בהצלחה!
    אני לא חושבת שאי פעם אכלתי משהו שהכנת שלא יצא טעים. יהיה נחמד שתחלקי איתנו את התהליך וכבר מחכה לכמה מתכונים שאני אוהבת במיוחד :-)

    השבמחק
  3. יאמי! האמת שקיבלנו מיקסר מתנה לחתונה, ועוד לא השתמשנו בו אף פעם, ובכלל אני לא אופה... אבל ממש עשית לי חשק! אז אם בשבועות הקרובים תקבלי ממני פתאום טלפון בשעה קצת הזויה תדעי שהחלטתי לנסות ונתקעתי. :]

    השבמחק
    תשובות
    1. מבטיחה לעזור! בכל שעה! ואם תרצי אכין הפתעה למסיבת הגיוס של הכלכלב.

      מחק
    2. יאמ יאמ נמ נמ! עכשיו רק נשאר לארגן מסיבה...

      מחק
  4. יופי של פוסט, תתחדשי ובהצלחה :)
    ענת

    השבמחק
  5. אכן היה טעים (ולא התכוונתי לויסקי), ובשביל פוסט שני ומתכון ראשון - עושה חשק לחכות לבאים...
    ולא צריך לנסוע עד שיטים - אני אבוא לטעום אצלך במטבח!
    הערות ורעיונות - על סביח בסלון.
    בהצלחה!

    השבמחק
    תשובות
    1. השאלה היא האם תבוא גם לצלם... :~)
      סתם, תודה רבה!

      מחק


תגיב את זה, תגיב את זה
תגיב את זה כבר
תגיב את זה, תגיב את זה כבר