יום חמישי, 28 במרץ 2013

לזניה מהירה של פסח ~מתכון~

מעבדות לחרות


זו הברכה החביבה עלי לחג הזה. כאילו בין כל המגבלות של מי אוכל מה ואיך נדמה לנו שאנחנו כבולים, ואנחנו רק מתלוננים במקום לשמוח על חרות האוכל הגדולה והמבחר שיש כל השנה.
ולא רק באוכל בעצם.

אני מרגישה בשבועות האחרונים שגוגל רימו אותי.(זהירות מושגים אינטרנטיים ולא ברורים) הם סוגרים לי את שרות הרידר. ואני עסוקה בלנסות למצוא תחלופות שהן גם חינמיות, גם לא מגבילות במספר האתרים וגם לא מעצבנות. (כמו אחת שסימנה לי או כל 300 הפרסומים כנקרא, איכס עליה!)

אז הנה, מצאתי משהו שאני משועבדת לו, לפיד שלי. ומצאתי שגוגל שיעבדו אותי לממשק, ובלי ששמתי לב. ועכשיו כשאין ברירה אני המומה, ועצבנית, ולא יודעת מה לעשות. מעבדות לחירות כרוך בגמילה כנראה.

מכורה לסטרימינג של בלוגים.

ועכשיו צריך לתהות מה עושים עם העבדות הזו בכלל?

בכל מקרה, חג שמח!


לזניה מהירה של פסח (שלימדה אותי שרית)

בשנת הלימודים הראשונה של התואר היה לנו משבר מתמטי קטן. מצאתי עצמי נוסעת בחול המועד אל חברה ללמוד עוד ועוד, והיא גילתה לי איך מכינים בפסח לזניה מהירה וכשרה תוך שתי שניות בערך. טוב אולי שתי דקות.


רכיבים:    (לתבנית 20*30)
6 מצות
0.5 ק"ג גבינה (טופוטי, לבנה, קוטג, או משהו רך אחר)
2 אריזות קטנות עגבניות מרוסקות
3 כפות רסק עגבניות (חבילה קטנטונת גם תעשה את העבודה)
 גרם גבינה צהובה מגורדת (לא חובה,ואפשר כל גבינה קשה שאתם אוהבים)
2 שיני שום
1 בצל
1 כפית אורגנו/בזיליקום

אופציה למאריכים ולמשקיעים:
חציל/2 קישואים/ סלסלת פטריות



בואו נצא לדרך...
מחממים תנור ל180 מעלות.
מערבבים בקערה את כל מה שיש בו עגבניות, מגררים על פומפיה את השום והבצל ומוסיפים, ומוסיפים עוד כוס וחצי מים ואת התבלינים. זה אמור להיות די נוזלי אבל לא ממש מימי.

אם מאריכים ומשקיעים פורסים לאורך את הירק שבחרנו ומטגנים/אופים אותו עד שישחים.

מסדרים בתבנית (לא צריך לשמן) שכבה של מצות, זה לוקח בערך מצה וחצי לשכבה, צריכה להיות פשוט מצה שמכסה את התחתית.

מורחים שליש מכמות הגבינה על המצות בשכבה אחידה, מפזרים מעל שתי כפות רוטב (כן זה די מעט) ושליש מהירקות. (שוב, לא חובה בכלל).

מסדרים עוד שכבת מצות, ושוב גבינה, שתי כפות רוטב, שליש ירקות.
ועוד שכבה כזו.
ומעל שכבת מצות.
שופכים את כל הרוטב שנשאר מלמעלה. זה די הרבה רוטב, אבל דאגה, הוא יספג ויעשה לנו טעים ונעים בבטן.

שולחים את כל המגדל הזה ל 30-40 דקות בתנור.
בסוף האפיה זה יראה קצת יותר יציב אך לא יבש. נפזר גבינה מגוררת למעלה ונחזיר לשתיים שלוש דקות, עד שהיא תבעבע היטב. 
מוכן!!!

הארות:
  • הקטע פה הוא זריזות ההכנה, אפשר לקחת כל מתכון שחביב עליכם ללזניה ולהחליף אטריוץ במצות, בדרך כלל יצא לא רע.
  • אני במקום להוסיף תבלינים קונה עגבניות מרוסקות מתובלות, תמיד יש לי כמה כאלה במזווה וזה חוסך התעסקות.
  • הכמות הזו מספיקה לשלשה אנשים רעבים.
  • אפשר להחליף את העגבניות ברוטב קנוי מוכן או רוטב מושקע כמו הרוטב הזה של עלמה.
  • לא להבהל מתוספת הירקות, היא מוסיפה תחכום אך לא הכרחית בעליל. יצא משו משו גם בלעדיה.
  • אפשר להוסיף מלמעלה איזה גבינה קשה שאוהבים, צפתית קשה, פרמזן, מוצרלה קשקבל או לא בכלל.
  • בלזניה רגילה מערבבים את הגבינה עם העגבניות ומסדרים בשכבות, פה זה קצת מוסיף עבודה וקצת פחות טעים.


~מעבדות לחרות~

יום חמישי, 21 במרץ 2013

סברינה לפסח ~מתכון~

סברינה של אמא לפסח


זה אולי מתכון אבל לא אחסוך מכם את הגיגיי. אני יודעת שאתם סקרנים, והרי העולם נחלק לשניים, אלו שיודעים מהי סברינה ואלו שלא. אלו שכן תוהים איך לעזאזל ניתן לאפות כזו שתהא כשרה, ואלו שלא תוהים מה היא בלבד. אבל חכו, אל תתנו לסקרנות להרוג את החתול. אתם יכולים לזרום איתי פה, או לקפוץ למתכון למטה, אבל אם נשארתם עד עכשיו מה אכפת לכם לקרוא עוד כמה פסקאות לפני המתכון?

לכל חג יש מנהגים משלו, וזכרונות משלו. אהבות משלו, טעמים משלו. ארוחה משלו.
אצלנו בפסח יש שירים, נותנים מכה עם קערת הסדר על הראש והתפקיד של הילד הקטן לקחת את האפיקומן על הגב ולהחביא אותו. מסתכלים הצידה בעשר המכות, ושופכים את היין שלהן בשירותים (אבל לא לבד! מישהו בא לשמור עליך).

פסח הוא חג של תגליות של מנהגים אחרים: שירים חדשים ותחפושת אליהו במשפחה של האיש שלי. סבי החורג (ז"ל) שלימד אותנו להכות בבצל ירוק זה בזה, שבכל שנה הוציא מן הכיס במעיל חתיכה מן האפיקומן הקודם, והטמין במקומה חתיכה חדשה, שתחכה לה שנה עד שיוציא אותה לחירות ויחדש אותה באחרת.
פסח הוא חג של התחדשות. סבי החורג נפטר לפני כך וכך חודשים, ומוצאת עצמי מתגעגעת אליו, אל השאלות, האמירות, הדעתנות.
אל הגדולה הזו שבה פשוט אימץ אותנו להיות נכדיו, הבלבול שלו בכל פעם שענה לטלפון ושאלנו מה שלומו במקום לבקש מיד את סבתא, בכל פעם שדאגנו שהיין יהיה כשר, ויהיה קינוח פרווה בלי קרם,  כאילו לא מבין שכמו שאימץ אונו ככה גם אימצנו אותו.

פסח הוא חג של טיולים, של משפחה של חברים.
יש לי זכרונות של מצות בכל העולם, בלאוס, בארצות הברית, בירושלים, ברמת הגולן.

פסח אחד, נדחקנו כולנו לתוך המכונית. זה היה כולנו קטן אז, שני הורים ואני אחת, נסענו לתל קציר, הקיבוץ הרחוק. אני זוכרת את הריח של הכנרת, את השירה מול הטלויזיה לתוך הלילה (עפרה חזה, לאורך הים), הפליאה שלי לנוכח השמות של הבנות, על שם מקומות בארץ, כרמל, ירדן. המבוכה שהייתי שרויה בה כששאלו אותי מה שרתי אתמול. הבושה כשאחרי מקלחת לבשתי פיג'מה כדי לישון ולא הבנתי שמתקלחים לפני ארוחת ערב בחדר אוכל.
אני לא יודעת מה ההורים שלי זוכרים מהנסיעה ההיא. המציאות והסיפורים מטשטשים. הקשר נעלם עם השנים, אין לדעת מה שלום כרמל וירדן, ואולי לתל קציר כבר אין בכלל חדר אוכל.
אני כן יודעת מה נשאר. נשארו שלשה דפים מצהיבים, מקומטים מעט, עם מתכונים מתוקים לפסח. הסיפור אומר שכולם מעולים, מתישהו לקחתי יוזמה והקלדתי אותם, אני מכירה מהם רק אחד.
זה מתכון אחד שפסח בלעדיו הוא לא פסח, כבר בערך 20 שנה, אולי קצת יותר, אולי קצת פחות, מי יודע בת כמה הייתי?
זו הסברינה של אמא שמקורה בתל קציר הרחוקה.




סברינה, הוראות.

סברינה במקור הוא מאפה שמרים עשיר, ספוג ברום, עטוי בהר קצפת ומעליו דובדבן.
כשאני חושבת סברינה עולה לי מורה לאירובי, ואז סברינה המכשפה. סתם שתדעו.
אז הנה מתכון קצר, מהיר מלא טעם ורושם, שמכינים רק פעם בשנה, כלומר הרבה פעמים אבל רק לאורך שבוע אחד. אני מבטיחה לכם שלא משנה לאן תביאו או למי תכינו אותו, אף אחד לא ישאר אדיש, אתם לא חייבים לגלות להם כמה זה היה פשוט....

  
רכיבים      תבנית מלבנית 20/30או תבנית עגולה 24 או 10 מנות אישיות
1 כוס קמח מצה
1 חבילה אבקת אפיה
2 ביצים
1 יוגורט/שמנת חמוצה/ריוויון/אשל (200 מ"ל סה"כ)
1.5כוס סוכר
2 ביצים
1.5 כוס מים
0.5 כוס רום (ברנדי/ ליקר/במקרה הגרוע יין או וניל)
תותים לקישוט
אחד משלושת הציפויים הבאים: (לא לוותר!)
  • 1 שמנת מתוקה להקצפה +כף וניל איכותי+שתי כפות סוכר
  • 1 שמנת מתוקה להקצפה+כוס חלב+אינסטנט פודינג
  • 1 שמנת מתוקה להקצפה+שמנת חמוצה (9/15/28)+כף וניל איכותי+שתי כפות סוכר

נחמם תנור ל 170 מעלות.
נשמן את התבנית או נסדר עטרות נייר בתבנית המאפינס.  
אם יש לנו מיקסר נערבל את הביצים עם 0.75 כוס סוכר, נוסיף את היוגורט (במתכון המקורי כתוב 1 אשל,אבל כבר ניסיתי עם כל התואמים ויצא מעולה) ואז את הקמח ואבקת האפיה, ונעביר לתבנית.
אם אין מיקסר, או לא בא לכם להפעיל אותו זה יוצא מעולה גם אם פשוט מערבבים הכל עם כף בלי סדר לדברים. ככה גם המתכון המקורי מבקש.
נכניס לתנור החם לחצי שעה, עד שמזהיב ומתייצב, ובזמן הזה נכין סירופ, או רוטב כפי שקורא לו המקור.



בסיר קטן על האש נביא לרתיחה עדינה (יעני בועות קטנות ולא הר געש מתפרץ) את הסוכר הנותר (0.75 כוס) המים והרום.
נמשיך לבשל כעשר דקות ונכבה, נמתין בסבלנות ליציאת העוגה מהתנור.
אחרי חצי שעה כשהעוגה זהובה ונאה נוציא אותה מהתנור, ניתן לה שתי דקות להצטנן ולהתרגל למציאות החדשה שבחוץ ואז נשפוך עליה את הסירופ (ממש נטביע אותה כמו שעשינו למצרים  בים! ויהי!) אני מציעה לשפוך עם כף, ולחלק באופן שווה פחות או יותר. אנחנו רוצים שהעוגה תראה ממש מוצפת בסוף,אבל שהמפלס יהיה בגובה שלה ולא יותר.
 אל תדאגו, הכל ייספג בסוף.

בזמן שהעוגה והסירופ שלנו מתחברים להם לאיטם ומתקררים הגענו לדילמה הכי גדולה של המתכון. (טה דה דה דם!) וזה איך לצפות.
נתחיל מזה שלא תחשבו אפילו על לא לצפות, כל הקטע בסברינה ובזו בפרט הוא השילוב בין הבצק הרטוב לקציפה אוורירית מעל. אם אתם לא אוהבים עוגות רטובות או קצפות זה לא כל כך מתכון בשבילכם.
אמא שלי תמיד מכינה את גרסת האינסטנט פודינג שהיא נפלאה. עם השנים אני קצת סולדת מאבקות מוכנות, (וזה אולי לגמרי בראש שלי אבל אני מרגישה בהן טעם לואי), אז אזרתי עוז ואומץ השנה וניסיתי קצת לגוון ולשנות, אפילו הזמנתי טועמת  מדופלמת שתחווה דעתה.
לצערי הרב  אני והטועמת לא הגענו לתמימות דעים.
היא חובבת שמנת חמוצה ולכן ממש התלהבה מהציפויים שמשלבים אותה, אני ממש אהבתי את הציפוי עם הקצפת והוניל. לפעם הראשונה שמכינים הייתי מתחילה עם אחד מהם, ואולי בהמשך מתפרעת ומנסה שילובים אחרים.

אז ככה, בוחרים ציפוי:
בגרסא של האינסטנט פודינג פשוט מקציפים הכליחד עד שמתייצב,
בשאר הגרסאות מקציפים את השמנת המתוקה עם הוניל והסוכר, או שמשתמשים בה ככה או שמקפלים לתוכה שמנת חמוצה אחת.
ארבעה ציפויים, סברינה אחת, עם כיוון השעון: מימין למעלה אינסטנט פודינג, קצפת עם וניל, קצפת עם שמנת 28%, קצפת עם שמנת 15%
ככה עורכים מבחן טעימה.
רצוי לצפות את העוגה ולתת לה לנוח כמה שעות (עד 24) במקרר, זה מייצב אותה, וגם את הקצפת. אבל היא טעימה גם מיד או אחרי יומיים שלושה, רק צריך להקפיד על קירור.

אם החלטתם להכין מנות אישיות ומגניבות חכו כמה שעות שהמאפה יתייצב, קלפו את הנייר, היפכו ומעליו זלפו את הקצפת. אני השתמשתי פשוט בכף אבל אפשר גם להשקיע ולזלף באמת.

מקשטים עם תותים, מגישים ולא מספרים לאף אחד מה הסוד....


הארות:
  • המתכון המקורי מכיל הרבה יותר סוכר והרבה יותר סירופ, נסו ככה פעם אחת ואם מתוק לכם מדי/פחות מדי הפחיתו או הוסיפו סוכר.
  • אם מערבלים את העוגה במיקסר היא יוצאת קצת יותר אוורירית, אבל ההבדל לא משמעותי בתוצאה הסופית.
  • אני הכנתי הפעם ששה מאפינס גדולים ותבנית מלבנית קטנה אחת (15*20 בערך) אני אוהבת את המנות האישיות, האיש שלי מעדיף את התבנית, אני אוהבת שיש גובה לעוגה והוא מעדיף אותה דקה, אחרי כמה פעמים תמצאו את המידה האהובה עליכם, וכמה קצפת אתם אוהבים מעל.
  • אל תתפשרו במתכון הזה על הוניל, וניל איכותי עושה את ההבדל!
  • אפשר לנסות ולשחק עם הציפויים, למשל למון קארד טוב (כמו זה למשל, שהוא חביב עלי במיוחד), או במקום שמנת חמוצה לקפל גבינת מסקרפונה או ריקוטה עם הקצפת.
  • הסברינה המקורית מקושטת בדובדבן, אבל פסח היא עונת התותים אז תתמודדו.
  • אם נשארה לכם קצפת אפשר להכין איתה תותים בשמנת.
  • האלבום של המתכון נמצא כאן.

בקיצור ומהר ובלי להתבלבל:
מחממים תנור ל 170 מעלות, משמנים תבניות. מערבבים את חומרי העוגה: קמח מצה, ביצים, 0.75 כוס סוכר, יוגורט או תחליף, קנח מצה ואבקת אפיה. יוצקים לתבנית ומכניסים לחצי שעה לתנור. בינתיים מכינים סירופ- מרתיחים סוכר מים ורום כעשר דקות. כשהעוגה יוצאת מהתנור מפזרים עליה את הרוטב עם כף עד שהיא כמעט מוצפת, מקררים. מכינים ציפוי- מקציפים שמנת מתוקה עם תוספות (אינסטנט פודינג/וניל וסוכר), כשמתייצב מקפלים פנימה שמנת חמוצה אם רוצים, מצפים את העוגה הקרה ומקשטים בתותים.


אולי השנה אני אשמור חתיכה מהאפיקומן, ואולי אפילו אדע איפה היא בפסח הבא.
~יום שיוויון שמח!~

יום רביעי, 20 במרץ 2013

פסח 2013~קישורים~


מהות החג

יש הרבה פירושים למהו חמץ ומדוע הוא חמץ, הבסיס הוא כי חמשת מיני דגן הם חמץ, ויש מי שמקפיד גם על קטניות כחמץ(כי אולי התחבא איתן גרגר שעורה או חיטה) , אצל חלק מהליטאים אורז ותירס הם חמץ, אצל אתיופים לא מחליפים קמח, פשוט כל מה שתוסס הוא חמץ ולכן מכינים אוכל שאינו תוסס.
כדי לבער את החץ, כלומר שלא ימצא אצלנו אנחנו מנקים באופן יסודי את הבית, מנערים ומגיעים גם לפינות שלא ניקינו כל השנה. (אני אעשה כאילו גם אני מנקה, ואם תאמינו, טוב?)
הנה כמה קישורים כללים, אנא מכם לוו אותם בשירה צוהלת של  "באגוזים נשחקה, חג הפסח הנה בא...."
טעיתי? יש משהו שאתם רוצים לחדד או להוסיף? ספרו לי...







לסיים את החמץ, וגם למכור

דרכים מעולות וטעימות להפטר מהחמץ, וקישור למכירת חמץ מקוונת למה שלא התלחתם לסיים.


מתכונים כשרים לפסח!




שיפוץ ויצירה







יש לכם עוד קישורים מגניבים? שלחו לי ואפרסם כאן!

~חג אביב שמח~

יום שני, 18 במרץ 2013

פסח ~טיפים~

שמחה רבה שמחה רבה אביב הגיע פסח בא

חצוצרות! כינורות! לחמניות! אני נרגשת ושמחה להכריז על רשומת הטיפים הראשונה של "לא דיברנו עוד על עגבניה"!
ובנימה קצת יותר שגרתית, הנה כמה טיפים שאספתי לי כדי לעבור את החג ביתר קלות, הרעיון הוא לשנות קצת גישה, מעט להקל, ואולי למצוא גם סוד או שניים שפשוט עושים את העבודה.
שימו לב, פוסטים של טיפים מתעדכנים באופן שוטף לאורך השנה, ככה שאם הם רלוונטיים שווה לתת הצצה גם בזמנים אחרים, ובטח ובטח שווה להציע טיפים להוסיף להם.


חיסול חמץ
  • מכירה של החמץ ניתן לבצע בקלות באינטרנט, או באופן מרוכז דרך בית חב"ד הקרוב לביתכם.
  • פסח הוא הזמן לחדש את מלאי התבלינים- הכל נטחן טרי לקראת החג מחשש חמץ, ומאותה סיבה אסור לתבלינן לערבב אבקות אחרות ולמהול (מוזר להגיד למהול על מוצקים, יש למישהו רעיון למילה אחרת?) את התבלינים.
שפץ ביתך
  • בין כל הנקיונות אנחנו גם מחדשים ומשפצים את הבית, נסו להנהיג משטר בו על כל חפץ שנכנס יוצא חפץ שלא השתמשתם בו בשנה/שנתיים האחרונות.
  • תרמו במקום לזרוק את שאינכם צריכים, אפשר גם להעביר לשוק קח תן.
  • פתחו עיניים ברחוב! עם ישראל חי וזורק הכל החוצה, פסח הוא זמן מופלא לחדש ולאסןף מהרחוב, אני יודעת שיש מי שזה קשה לו, אני לא מציעה לאסוף זבל אלא רק דברים טובים. אני הפסח הזה כבר אספתי צידנית 45 ליטר עם צידנית תינוקת לשישיית בירה, מדף, 3 קערות הכנה, מסננת, תיקיות לאכסון דפים. (הטיפ הזה נכון לכל השנה אך לפסח בפרט.)
קניות ומתנות
  • חגים הם מוקד קניות, תכננו מראש מה צריך לקנות ולהכין, כתבו רשימה ותחסכו זמן יקר.
  • בסביבות פסח יש סיילים אחרונים של דברי חורף, בחנויות בגדים, בחנויות טיולים וציוד שטח ובכלל. עכשיו כשהחורף נגמר אתם יודעים מה חסר לכם ולא קניתם~ מעיל פליז איכותי? כפפות? אוהל לגשם? זמן מצוין לצוד אותם במחירי רצפה.
  • מחירי הפירות והירקות מטפסים להם בשנים האחרונות, יחד עם זאת יש פער ממוצע של 25 אחוז(!!) בין מחירי הסופר והשוק של הירקות הפירות האגוזים והקטניות, כשבשוק זול יותר כמובן. אם אתן מתכננים קניה גדולה שווה להקדיש כמה שעות ולקפוץ לשוק הקרוב.
  • פסח הוא מוקד מבצעים לקניית יינות טובים. אם אתם אוהבים יין נצלו אותן וצרו לכם מלאי לכמה חודשים.
אין מה לאכול?!?!
  • אם המתכון מכיל עד חצי כוס קמח אפשר להחליף אותו בקמח מצה למאפים מלוחים או קורנפלור למתוקים.
  • טל דניאל, הקונדיטורית של הרסטובר האגדי, מציעה בכל מתכון להחליף את הקמח ב: שליש קמח מצה, שליש שקדים טחונים ושליש קמח תפוחי אדמה.
  • קמח תירס הוא  כשל"פ לרובנו וניתן להכין ממנו עוגות וטורטיות, חפשו מתכונים ייעודיים.
  • קינואה היא כוכבת החג, היא לא קטניה, וגם לא דגן, ולכן כשרה לכוווווווולם. (למען האמת היא זרע של זן מתורבת של צמח כף האווז שגדל בר גם בארץ)
  • פתרון פשוט גם אם יקר זה לקנות קמח ללא גלוטן, ולהודות לצליאקים שבזכותם הוא פותח.(שמעתי המלצות חמות על קמח תמי, אבל לא התנסיתי)
  • טריק נחמד נוסף הוא להרטיב מצה ולעטוף אותה במגבת לחה, אחרי כשעתיים ניתן לקפל את המצה בלי לשבור אותה ולמלא, אפשר אפילו לשם גבינה צהובה ולהכניס לטוסט לוחץ.
קצת על תזונה  ( או מה אומרת לי כל שנה הדיאטנית)
  • מצה מקמח מלא משביעה יותר.
  • מצת שוקולד קנויה היא ג'יפה טהורה. קחו מצה,מרחו עליה מה שאתם אוהבים וחסכתם שומן טראנס מיותר שהיה שם בשוקולד.
  • לארוחות גדולות כמו הסדר לבשו בגדים צמודים, ככה כשתשבעו ותתמלאו (ותשתו בהסבה) יהיה לכם פחות נוח לאכול יתר על המידה.
  • ארחו או עזרו לארח, ככה תזוזו קצת, ויהיה לכם מוקד עניין נוסף שהוא לא השולחן ועליו האוכל. (טיפ של דורית, תודה!)
  • סיימו את הארוחה בפרי חומצי כמו קיווי.

רגע של פילוסופיה
פסח מביא עימו שני מנהגים מאוד מיוחדים, הראשון הוא ניקוי יסודי כדי לבער את החמץ, השני הוא שינוי לשבוע.
בין הנקיונות נסו ליצור פסק זמן ונקו את עצמכם, חשבו מה אצלכם צריך לבער או לשנות או להוסיף כדי שתהיו שמחים יותר, נקו גם הראש, הבטן, הנפש, או לפחות הקדישו לכך מחשבה. זה לא משהו שאנו עושים באופן תכוף בריצה היומיומית.
אחרי שהכל נקי אנחנו במשך שבוע שלם מחסירים מרכיבים מהותיים מהתפריט. אנחנו נוטים להתלונן על המחסור, לקטר עעל המצות ותופעות הלוואי שלהן, ולחכות לרגע בה המימונה תשבור לנו את צום הבצק והלחם. שינויים מתחילים בקטן, וזהו שבוע של נסיון בשינוי, נסו לראות את השפע שניתן להכין ללא שמרים וחמשת מיני דגן ולהתנסות לשבוע בתזונה קצת אחרת. אולי גם בשינויים אחרים.



כאן יש טיפים של דפני ממטבחונט
כאן יש טיפים בבלוג של שופרסל.
כאן יש קישורים לפסח 2013, , תהנו!
אם יש לכם עוד טיפים ורעיונות אני ממש אשמח לקרוא אותם בתגובות...
מחר יתפרסם פוסט קישורים (הלוואי אמן) ובהמשך החג עוד יגיעו מתכונים טעימים.

~פסח שמח~




יום חמישי, 14 במרץ 2013

פאי דלעת ~מתכון~

יום הפאי אייייאיי!





פאי מי יודע? פאי אני יודעת!

חברים וחברות, מתמטיקאים, פיזיקאיות ואנשים שפויים מן השורה, הריני לאחל לכם יום פאי שמח!

ובכן, היום, ה 14.3, הוא יום הפאי הבינלאומי. (בשונה מיום קרוב הפאי שנחגג ב 22/7, נשבעת לכם!).

אז מה הוא פאי?
פאי היא האות ה16 באלפבית היווני, והיא מסמלת את היחס הקבוע שבין היקף המעגל לקוטרו.
כל זה כמובן במידה ואנחנו עובדים בגיאומטריה מן המניין. (כלומר אוקלידית, לא שזה מעניין אתכם, אתם שפויים ולא למדתם מדעים מדוייקים)

פאי הוא גם פשטידה או עוגה עם תחתית פריכה, שאולי קיבלה את שמה כי היתה עגולה במקור, ואולי אני סתם חיה בסרט.

פאי ביוונית נקראת כ פ דגושה, או כאות P.

עכשיו אני מבקשת מכם רגע של כבוד ורצינות. במתמטיקה אין הרבה קבועים. האמת, שלמיטב ידיעתי (שאוטוטו תהיה ידיעתי המדופלמת~ וווווווויהי!) יש שני קבועים בדיוק.
בפיסיקה יש המון אותיות וקבועים, גם בכמיה, בטח הם משתרבבים גם לתחומים מדעיים אחרים.
לא אצל מתמטיקאים, מתמטיקאים הם מוזרים גם בזה.
יש e לאוילר, ויש π. π זה לפיתגורס, ואותי זה מרשים.



ומה עושים עם יום ה π הזה? ולמה זה בכלל יום הפאי?
אנחנו בישראל כותבים תאריכים כשקודם היום ואחר  כך החודש, בחלקים אחרים של העולם כותבים הפוך, כלומר ה14 במרץ יכתב 3.14, שזה בקרוב טוב ערכו  של π, ולכן נקבע תאריך זה כיום הפאי. למה בקירוב טוב? זה כבר סיפור ארוך, כמה ארוך? אינסוף. π הוא מספר אי רציונלי, מה שאומר שלא משנה כמה תמשיכו אחרי הנקודה עוד יהיו שם מספרים, ושהם לא יהיו מסודרים לפי הגיון.
עובדה לא חשובה אך מעוררת השראה במה לעזאזל אנשים מוכנים לעשות בשביל תהילת עולם היא ששיא דקלום הספרות אחרי הנקודה בפאי הוא כ 22 אלף ספרות.(מישהו אשכרה זכר רצף של 22 אלף ספרות, משועמם!)
אז כן, עושים תחרויות לדקלום ספרות פאי, מאחלים יום פאי שמח, בקירוב טוב או  שתזכה לספרה הבאה (עוד שנתיים, ויהיה 3.1415 אני מתרגשת! אז מה אם אתם לא? אני כן!) וכמובן, מכינים פאי, שיהיה טעים בבטן.


פאי דלעת טעים (וטבעוני וכשר לפסח)



רכיבים      (תבנית עגולה 24)
0.75 כוס שקדים טחונים
0.75 כוס קמח מצה
100 גרם מרגרינה/חמאה/שמן קוקוס/  0.75 כוס שמן
0.5-0.75 כוס סוכר
2 כפות מים
מעט מלח
650-800 גרם דלעת
2 כפות רסק תפוחים
2 כפות שמן צמחי נייטרלי (לא שמן זית!)
3 כפות קורנפלור
1 כפית תמצית וניל
1 כפית קינמון


תזכרו את הבקבוק הזה בהמשך!

 אני יודעת שדלעת זה, אהמ, לא חביב על כולם, ושאני קצת שרוטה בנושא הזה, אבל לפאי הזה אין טעם מובהק של דלעת, ובהמשך אעלה פוסט פסח שמסביר איך עושים כל טוב עם התחתית שלו, ועד לפני כמה רגעים לא ידעתם בכלל שיום הפאי, אז אולי תעזו ותנסו גם פאי דלעת?

יש לנו פה שני מרכיבים עיקריים: הבצק שהוא התחתית או הקלתית, ומילוי הדלעת.

הבצק
הבצק מבוסס על הבצק מהמתכון הזה של מאיה מ"בצק אלים", (שהיא נחמדה גם במציאות), עם קצת התאמות.
בעקרון מה שעושים זה מערבבים את החומרים עם הידיים לקבל מן חול רטוב, ולשטח אותו בתבנית, ולתנור ב 180 מעלות לעשר דקות רבע שעה.
בימים שהם לא פסח על בצק פריף שחביב עליכם יעבוד, ולמען האמת אם יש לכם מתכון מנצח אחר לבצק פריך כשל"פ אני ממש אשמח לשמוע!

בפועל אני צריכה לספר לכם שצריך לבחור בקפידה את השומן עליו מתבסס הבצק.

שמן יוליד בצק מעט פריך ומעט מצ'וקמק, חמאה תוליד בצק טעים פריך וחלבי, מרגרינה תעשה את העבודה אבל היא אחד ממקורות הרוע בעולם לפי חמותי, ואיתה אני לא מתווכחת בנושאים האלה. מה נשאר? שמן קוקוס! שמן קוקוס הוא טריקי, אנחנו נרצה אותו מוצק, והוא יגרום לבצק פריך, אבל יוסיף טעם קוקוסי אופייני ודומיננטי שלא כולם אוהבים ולטעמי קצת פחות משתלב. אם אתם מחובבי הז'אנר~לכו על זה, רק שימו לב שאם הלכתם על קוקוס לא כדאי להוסיף יותר מכף שתיים סוכר לבצק כי הוא יהפוך מתוק ברמה בלתי נסבלת!



מחממים תנור ל 180 מעלות.
משמנים את התבנית.
ניקח את קמח המצה, נחסיר שלוש כפות לטובת המילוי, נוסי ףאת השקדים, שליש כוס סוכר (רק אם אתם לא מכנים עם שמן קוקוס, עם שמן קוקוס לשם הרבה הרבה פחות!). להוסיף את השומן ולעבד בידיים עד לקבלת מרקם פירורי. להוסיף מים לפי הצורך, כך שנוכל לשטח בתבנית.

אז התבנית. לי אין תבנית פאי. (הו לא! דרמה!) אבל יש לי תבנית קפיצית מתפרקת דנדשה, והיא עובדת יופי פאי, עוגה או פיצה. (שש....! פיצה זה לא כשל"פ!) והפאי יוצא יפה וחתיך גם בה. שתדעו.

נעביר את החול (כלומר הבצק) לתבנית, נשטח יפה (עם הידיים זה אחלה!), נכניס לתנור ל 10-15 דקות, עד שמזהיב מעט.
נצנן, לפחות חצי שעה ואפשר גם לילה.

שימו לב שמרגע שנוסיף את המילוי ונאפה הבצק יתחיל לאבד פריכות, ולכן עדיף להשאיר אותו ככה עטוף בניילון נצמד יומיים שלושה מאשר למלא, לאפות ולהשאיר עומד מוכן יומיים שלושה.

זה חולי מדי! צריך להיות קצת יותר רטוב וגושי.


מילוי ודלעת
נבחר לנו דלוע שחביב עלינו,  זה לא קריטי איזה כל עוד זה דלעת.
אצלי יש תערובת של דלעת, דלורית ודלעת ערמונים צהובה (יש גם ירוקות עם כתם כתום, שהן צהובות יותר מבפנים).
נצטרך 2.5-3 כוסות של פירה דלעת. בעיקרון אפשר לאדות את הדלעת, לבשל אותה במים או לאפות בתנור.

אני אוהבת לאפות בתנור, כיוון שאז הדלעת יבשה יותר, והמילוי מוצק יותר. יש פה גם יתרן נוסף והוא שהסוכר שבדלעת מתקרמל באפיה ומתקבלת דלעת מתקתקה יותר, טעימה יותר (ולשוחרי הבריאות כזו שמאפשרת לשים פחות סוכר)


נקלף את הדלעת,בדרך כלל קולפן טוב יעשה את העבודה, אבל אם לא תמיד אפשר לאפות/לאדות/לבשל עם הקליפה ולהפריד אחרי הבישול. (נגיד אם במקרה יש לכם דלעת ערמונים עקשנית).

כשאני אופה אני משתמשת בבקבוק הקסם שהופך שמן לספרי ומרססת את הדלעות מלמעלה, זה מצפה אותן בשכבה דקה של שמן רק בלי החומרים המגעילים והחד פעמיות של תרסיס שמן קנוי. את שלי רכשתי בדומו, אבל בכל חנות כלי מטבח ובית יהיה משהו דומה.

נשלח את הדלעות לתנור לחצי שעה לחשוב על מה שמחכה להן.

לפי הסדר, למעלה דלורית, אחרי כן דלעת ערמונים ולמטה דלעת.
את קוביות הדלעת נטחן היטב בבלנדר מוט/בלנדר/פוד פרוססור/ נמעך היטב עם מזלג, נוסיף שתי כפות שמן, שליש כוס סוכר, רסק תפוחים, שמן, קורנפלור, 3 כפות קמח מצה, וניל, קינמון ומעט מלח.
זה צריך להות מתוק אבל לא מאוד וטעים, בעיקר טעים. אני יכולה לחסל את כל המילוי, באמת!

יאמי! מילוי!
נשדך בין המילוי לתחתית, ונקשט באגוזים.
נשלח אותם להתייחד בתנור ב 180 מעלות בערך 45 דקות, עד שהמילוי מתייצב ומתייבש.






מימין לפני אפיה, משמאל אחרי.





מצננים מעט, פורסים ונהנים.



הארות והערות:

  •  כשנבחר דלורית נרצה שהיא תהיה מעט כתומה מבחוץ ביחס לחברותיה, ושהקליפה היה קשה ומתוחה ללא קמטים ופגמים.
  • את הגרעינים של הדלורית אפשר לזרוע בגינה ויצאו דלוריות חדשות.
  • בעיקרון אם שטפנו טוב את הדלוע שלנו אפשר אחרי בישול לאכול לו את הקליפה.
  • דלעת מאכסנים בשקית נייר במקרר, ולא (!) בשקית ניילון, ככה יהיו לה חיים כתומים ארוכים יפים ולא רקובים.
  • במקור היה גם פאי מלוח, אבל הוא יצא פיכס.
  • דף התמונות של הרשומה נמצא כאן.



בקיצור ומהר ובלי להתבלבל:
מחממים תנור ל 180 מעלות. מכינים תחתית לפאי: מערבבים את כל החומרים ומשטחים בתבנית משומנת, אופים 10-15 דקות. מצננים לפחות חצי שעה.
מכינים פירה דלעת, מערבבים עם שאר מרכיבי המילוי, שופכים על בסיס הפאי האפוי.
אופים 40-45 דקות, עד שהמלית מתייצבת.
אוכלים בהנאה.


~שתזכו לספרה הבאה!~

יום חמישי, 7 במרץ 2013

יום האישה ~קישורים~

קצת רקע היסטורי.

קצת קמפיינים מאבקים ונתונים

רעיונות והשראה

  • אז הנה  פרויקט מיוחד שנקרא 50 נשים למען נשים , בו נמצאות נשים שמקדמות באופן כזה או אחר את הנשים בארצנו ובכלל.
  • רבי בוכלר, שלפי מיטב הבנתי היא רבה , מביאה את האשה אל פרשת השבוע באופן ידידותי (ומודרני וקצת שטחי) לילדים על ידי ציור שלה על ה...ציפורניים! והנה האתר: פרשת השבוע במניקור .
  • יוצרת בלוג "התפרנית", שהופך לאט לאט להיות חביב עלי מאוד מאוד, תפרה שלושה תיקים לרגל יום האשה, ואחת המשימות שיש למלא כדי לזכות בתיק היא לפרסם שלוש נשים שאת מעריכה את יצירתן, ואסור לחזור על מישהי שמישהי אחרת אמרה. את מי אתם הייתם כותבים?

שאלות תהיות וכל השאר

  • יום הגבר הבינלאומי חל ב 19 בנובמבר, אם תהיתם.
  • מעניין לחפש על זרמים פמיניסטיים ואיך הם רואים את יום האישה
  • מי מכן היתה אשכרה שורפת חזיה?
  • לפי היהדות כל ראש חודש עברי הוא יום שמחה לאשה, ומוקדש לה, לפי מיטב ידיעתי על חלקן של הנשים ביציאת מצריים, יש מי שיודע לדייק אותי בקהל?
  • אפיה חלה מיוחסת כמשימה השמורה לאשה. יש מי שמיחס גם סגולות ועניינים להפרשת חלה.

אהמ, אהמ!

  • לא ברור לי מה דעתי על כל יום האישה הזה, האם הוא הזדמנות להעלאת מודעות, מקדם או מבסס, ומה בעצם צריכה להיות חלוקת התפקידים בין הנשים לגברים בחברה.
  • כן ברור לי שאנחנו פועלות באופן יותר מעגלי, אני מניחה.
  • למי מכם שתוהה מה להביא לאישה ליום האישה, אז התשובה היא מה שהיא אוהבת אם בכלל צריך.
  • מה שכן הייתי עושה זה מקדישה זמן למחשבה על כל אחת מאיתנו כאישה, על נקודת החוזק של הנשיות, ועל מקום הנשים בחיים ובחברה.
  • אני מוצאת שנשיות מקושרת אצלי חזק להכלה ונתינה, ולכן אני בוחרת לנסות ולתת מדי פעם ללא תמורה. אני בוחרת משהו שאני טובה בו, או יודעת אותו היטב, ומעבירה את הידע הלאה או מעניקה מן הדבר הזה לאחר, בלי לצפות לתודה, תשלום, או הדדיות כזו או אחרת. הנה דוגמה למקום לתרגול נתינה
  • ודבר אחרון, תבחרו אישה שאתם אוהבים או מעריכים, ושמזמן ממש לא דיברתם איתה, ותתקשרו לשאול מה שלומה ולאחל לה יום אישה שמח. זה יהיה כיף!


~יום אישה שמח~

יום שני, 4 במרץ 2013

מקלות לחם שיפון


מקלות לחם פשוטים פשוטים אך מלאי רושם




הזדמנת לאפות לחם אחרון לקראת הפסח, מתכון שחביב עלי במיוחד, הוא שווה את ההשקעה, ובהחלט שווה להיות גם המתכון חמץ האחרון שתאכלו לפני שבוע של מצות. ולמה אחרון לפני פסח? כי חוץ מחריגה קטנה ביום הפאי (ספוילר!), מעכשיו עד לפסח נשתדל לכשל"פ את המתכונים, שיהיה מה להכין בחג וזה...


הרשומה הבאה נמצאת בהתהוות כבר הרבה זמן,
התחלתי לכתוב אותה אחרי חנוכה,משם גם התמונות, ואז ניסיתי שוב ושוב לפחות שלוש פעמים, בכל פעם עלה בסוך מתכון אחר.
בסוף החלטתי פשוט להשאיר את זה כמו שזה, כי כנראה שלהקדמה פה יש פה קצב ופאנץ' נחבאים שעוד לא עליתי עליהם.
________________________________________________________________________________

חנוכה! הו חנוכה! הדלקת נרות, סביבונים, חנוכיות, לביבות, סופגניות, שמן ועוד שמן
הפסקה אפויה לאחרוחה המשפחתי,
איך אמר חמי~ אפילו סבתא לא מפסיקה לנשנש אותם!

________________________________________________________________________________



חייבים לבוא עם ידיים מלאות, שלא יבוא עלייך.ושלא יפתחו עין הרע

היא רק שנה נשואה וכבר יודעת לאפות הכל ולבשל, אבל בשר זה הוא מכין.

את עובדת עלי? אני רוקדת איתו! מה יהיה עם המשפחה הזו?

לכו לשוק תעשו כפרות, שלא יבוא השלישי.

סופרסטישיוס

יותר טוב שזה באותו שבוע.

והאיש שלך? לומד לבחינות.

תודה על העזרה באמת.

היא מבולבלת.

"היום יום חמישי, היה מזג קריר, לאורלי יש חתונה".

הגשם ניצח- סגרנו את הדלת.

סוריאליסטי כל כך שאני לא מצליחה להפסיק לצחוק.

__________________________________________________________________________

פשוטים פשוטים ומלאי רושם.
מקלות של רושם, פשוטים פשוטים, גם בהכנה וגם ברעיון, הכל ביחד, הסודהוא שילוב הטעמים.
 של קוקטיילים וארוחות בנות, בריאים אך גם טעימים ואפילו לא דיאטטים~גוואעלד!

אומנם קצת התעסקות, אבל אם אתם רוצי להביא משהו ממש שווה, וכזה שלא יפסיקו לשאול אתכם מה המתכון שלו- אלו המקלות בשבילכם!
__________________________________________________________________________

מצרכים:    (כ40 מקלות)

200-250 גרם גבינה קשה (אנחנו מדברים על גבינות צהובות למינהן)
200 גרם זיתים מגולענים
2-3 כפות סולת
2 שיני שום כתושות/כף שום גבישי(לא! אבקת שום)
ענף טימין
1-2 כוס קמח שיפון
2-3 כוסות קמח לבן/מלא
2 כפיות מלח
כף שמרים יבשים (או חצי קוביה טריים)
1.75-2 כוסות מים פושרים.

אפשרויות לגיוון/טבעון-
בלי גבינה
עגבניות מיובשות
אגוזי מלך
זעתר
בזיליקום
תבלינים שאתם אוהבים בלחם

אני יודעת שהרכיבים נראים לא מדויקים, הסברים יגיעו  מיד עם המתכון.



נתחיל עם התוספות והתבלינים.
נחתוך את הזיתים לחצאים, זה קצת ניג'וס ולא חובה, אבל זה עושה נעים בפה.
אבל תקשיבו רגע, בקשר לזיתים. אל תקנו את הכי פשוטים של מותג הבית, באמת, חבל! הזיתים עושים את המקלות האלה, הם נותנים טעם וטאצ' ובכלל, אז תשקיעו קצת.
מה זה קצת? אתם לא צריכים לקנות זיתי קלמטה מטורפים במליון שקל לקילו, אבל גם לא את הזיתים הכי פושטים. השחורים יוצאים יפה, אבל הטעם מצוין גם עם זיתים ירוקים- בדקתי! ואם יש רק זיתים עם גלעינים אז אפשר לקלף אותם עם סכין, זה מציק אבל אנחנו רוצים זיתים טעימים למקלות, אז נשקיע.
בקיצור נחצה את הזיתים ונשים בקערה.

נוסיף את הסולת ואת השום והטימין ונערבב קצת.
ככל התבלינים הם רשות, ככה שאם אתם לא אוהבים אפשר להוריד או לשנות. רק תעשו לעצמכם טובה ואם אין לכם שום או שום גבישי פשוט אל תוסיפו שום, זה יצא טעים עדיין, ואבקת שום תעשה את זה נורא ולא כיף. איך מבדילים? אבקת שום היא דקה ממש כמו קמח ובדרך כלל הופכת לגוש אחד אם היא לא בכלי אטום ללחות, שום גבישי הוא צהוב יותר ודומה במרקם לסולת.

מפרידים את עלי הטימין מהגבעול ומוסיפים, אם העלים גדולים קוצצים אותם מעט.
לגבי הסולת, אם אין לכם סולת בבית אז תקנו ותשימו בארון, זה טוב להמון דברים ומחזיק מלאנת'אלפים זמן, פה אפשר לשים במקום כמה כפות קמח, זה בגלל שהפואנטה היא לספוח את הנוזלים, זה הכל.

אם אתם רצים תוספות אחרות זה הזמן להוסיף אותן.


עכשיו, בואו נדסקס רגע את עניין הגבינה, אם אתם טבעונים אפשר פשוט להוריד אותה (איכס! טופו לא יעבוד פה!), ולהוסיף במקומה עוד זיתים או עגבניות מיובשות או אגוזי מלך שבורים גס.
אבל סביר להניח שאם קראתם עד לפה אתם לא טבעונים, ולכן אספר לכם שאפשר לשלב כמה סוגי גבינות, למשל Eמק וקשקבל, או צ'דר או כל גבינה עם טעם שאוהבים, אפשר גם לא לשלב. ת'אמת? זה יוצא להיט גם עם הצהובה הכי פושטית של מותג הבית בסופר הקרוב לביתכם.
אם ממש תרצו להקצין אני מאמינה שאפשר גם עם גבינה לייט, אבל כזו שהיא גבינה באמת ולא איזה שקר אחר.

אז נחתוך את הגבינה לקוביות בגודל חצי על חצי סנטים, זה לא חייב להיות מדויק, אבל זה גודל נחמד בפה.
נוסיף לקערת הזיתים.


ניתן לכל העסק הזה לנוח קצת בזמן שנכין את הבצק.
נשים את הקמח בקערה. יש סך הכל 4.5 כוסות קמח, אני ממליצה שלפחות אחת מהן תהיה קמח שיפון, ולפחות אחת לא תהיה קמח שיפון. חוצמזה כל שילוב שניסיתי יצא מעולה, לבן, מלא, יותר שיפון פחות שיפון, עדיין יצא טעים.
האמת? גם בלי קמח שיפון זה יוצא טעים, רק קצת פחות מיוחד.

נוסיף את השמרים: אם משתמשים בקוביה נמיס אותה קודם בכוס מים פושרים. (מים חמימים כאלה מהברז זה אחלה).
נערבב את השמרים עם הקמח, ונוסיף את המלח ובסך הכל 1.75 כוסות מים. אם יש לכם מיקסר או מכונת לחם או יצור פלאים שלש בשבילכם את הבצק אז תוסיפו 2 כוסות מיםסך הכל, הבצק הזה אוהב להיות דביק.

נלוש במרץ עשר דקות (אם לא במרץ אז באפריל, סתם נו, אם לא במרץ אז קצת יותר). אם הבצק ממש דביק ובלתי נסבל נסו לשמן מדי פעם את הידיים בשמן זית, או שמן אחר. אם זה עדיין בלתי אפשרי תוסיפו קצת קמח, אבל שוב, הבצק הזה אוהב להיות דביק, נסו לזרום איתו.
נוסיף את כל התוספות ונלוש עוד קצת עד שהן מפוזרות אחיד בבצק.


זה לא נקרא אחיד, מימין יש המון ומשמאל כמעט כלום, טוב?

אם לשנו במיקסר גם נשקיע ונעגל את הבצק, נשמן אותו ואת הקערה, נכסה בניילון נצמד וניתן לתוספות ולרכיבים להכיר ולהחליף רשמים וטעמים בזמן שהבצק שלנו תופח לו. זה יקח 45-60 דקות בערך.

משמנים
מעגלים
מתפיחים
נוציא את האוויר מהבצק, (נרביץ לו אבל לא חזק מדי) נרדד אותו לעובי שבין סנטימטר לחצי סנטימטר, ונתחיל לחתוך מקלות. אם יש לכם גלגלת פיצה זה ממש יקל עליכם את העבודה.

אני אוהבת לחלק את הבצק לשני חלקים ואז לרדד, כי השיש שלי קטן יחסית.
אבל פה- כל אחד ומה שנוח לו.

חשוב לקמח את השיש, ככה הבצק לא ידבק וזה גם יתן גימור יפה ומקומח ואותנטי משהו למקלות שלנו.


וככה זה עובד בתמונות:

נרדד

נחתוך


נעביר את המקלות לתבניות מרופדות בנייר אפיה, אני למדתי שאפשר לסובב אותם סביב עצמם, קצת כמו Bיסלי, ולקבל מראה קצת יותר מתוחכם.
שימו לב שאם המקלות ארוכים מדי, לא צריך להסתבך, אפשר לחתוך אותם באמצע ולקבל שניים במחיר אחד!

כדאי לשם לב שלא צופפנו יותר מדי, אבל לא צריך להקצין ברווחים, כי אז נצטרך מיליון תבניות, (כבר ככה לי זה לוקח 4 תבניות גדולות!)

ברגע שהתבנית הראשונה מלאה- נחמם תנור ל 220 מעלות צלסיוס, (זו לא טעות 220 מעלות) ועד אז ניתן לבצק להתרגל לזהותו כמקל ולתפוח.


נכסה את התבנית בניילון (אבל בלי שילחץ על הבצק!)
אני אוהבת לכסות את התבניות בשקיות סופר, הם לא לוחצות, לא נדבקות, ותמיד יש שפע מהן.
ברגע  שהתנור התחמם, נכניס את המקלות ל 7-12 דקות, בפעם הראשונה צריך להשגיח ממש, כי המעבר ממוכן לשרוף ממש מהיר, ובפעמים הבאות כשאני כבר יודעת כמה זמן לוקח להם להאפות אני פשוט מכוונת טיימר/שעון מעורר.

הם מוכנים כשהשחימו מעט, והגבינה נמסה.

רצוי ממש לחכות דקה ולהוציא אותם לצינון על רשת.

מה זאת אומרת אין לכם רשת צינון? אתם פשוט לא יודעים שיש לכם: אם יש לכם רשת גריל של מיקרו, עגולה כזו עם שלוש או ארבע רגליים היא אחלה רשת צינון, גם הרשת של התנור אם יש לה מעט הגבהה היא רשת צינון נהדרת, ואם לא כל אלה- אז נכון שיש לכם כיריים גז? ונכון שיש הגבהה כזו לסירים מעל הלהבות- הינה רשת הצינון שלכם!

למה זה חשוב בכלל? כי כשמוציאי מאפה חם מהתנור הוא משחרר אדים, ואנחנו לא רוצים שהם יהפכו לטיפות, ירטיבו לו את התחתית ויבאסו אותנו, רשת מונעת את הטיפות הזדוניות האלה.




אני אוהבת להגיש את המקלות עומדים בתוך סיר, אבל גם סלסלה או צלחת או כוסות או כל כלי אחר ישמח להם, באמת!

המקלות מחזיקים בכלי אטום כמה ימים, ועוברים יפה הקפאה, מומלץ לחמם מעט בתנור/גרילר/טוסטר אובן אם עברו יותר מיומיים מזמן האפיה.

הארות:
  •  המתכון הזה נמצא אצלי בכתב יד, אני לא זוכרת מי נתן לי או מאיפה העתקתי אותו, יש מתכון מאוד דומה אצל מה יש לאכול, ומשם גם למדתי לגלגל את המקלות, אבל לטל המקלות יוצאים יפים וסימטריים, ולי הם יוצאים עקומים להפליא.
  • אפשר לגוון בתוספות לפי מה שאתם אוהבים, מה שחשוב זה להוסיף אותן בסוף הלישה, ולדאוג שהן לא תשחנה בנוזלים.
  • האלבום של המתכון נמצא פה.
בקיצור ומהר ובלי להתבלבל:
חוצים את הזיתים, מערבבים אות עם הסולת והתבלינים (חוץ מהמלח), חותכים את הגבינה לקוביות, מוסיפים לזיתים.
שמים בקערה את הקמח, סך הכל 4.5 כוסות, מוסיפים שמרים, מערבבים, מוסיפים מלח ומים ולשים עשר דקות, הבצק אמור להיות דביק אז משתדלים ללוש אותו ככה.
מוסיפים את התוספות ולשים עוד שתי דקות עד שהן מפוזרות באופן אחיד בבצק, מעגלים אותו יפה, משמנים אותו ונותנים לו לתפוח 45-60 דקות עד שהוא מכפיל את הנפח.
מרדדים את הבצק על משטח מקומח, חותכים מקלות, מסבבים סביב עצמם ומעבירים לתבניות מרופדות נייר אפיה.
כשהתבנית הראשונה מלאה מחממים את התנור ל 220 מעלות צלסיוס.
רופים 7-12 דקות, עד שהגבינה מבעבעת והמקלות השחימו מעט, מוציאים, מצננים על רשת, מגישים בכלי יפה.
בתיאבון!